fbpx

ערכים, דיברות וטיפים לקניות לחג הנקיונות

ריח של פסח באוויר.
מבקשת להזכיר לך כמה נקודות, שאולי שכחת, או אולי לא חשבת עליהם.
לפני כן, קיבלתי כמה מיילים שטענו שהמייל האחרון היה מוזר, קטוע, או נכתב בלשון זכר.
בדקתי ומצאתי שאכן יש כאלו שקיבלו מייל משובש, לא יודעת למה.
בכל מקרה, מקווה שהמייל הזה יגיע כתקנו וכלשונו.

קניות
אם כולם קונים – זה לא אומר שגם את צריכה למרות שכל העיתונים מלאים בפרסומות על מה שאת חייבת, ממש חייבת, לחג הזה.
מה, לא קנית פאה לחג הפסח? הגזמת. זה כתוב בעשרת הדיברות, בדיבר השלישי. בדיבר השני כתוב שחובה לקנות, לא משנה מה. צאי וקני. גם אם את ממש לא צריכה.
ובכן, לא ברור לי מאיפה כל אלו שמתלוננים שאין להם כסף – פתאום ממלאים שקיות.
נכון, נחמד להתחדש, ואפילו כדאי דווקא בערב חג, כי הוצאות שבת וחג אינם נכללים במנין המזומנים שהקב"ה מקציב בראש השנה.
וברור שמדובר בהחלפת עונות ולרוב יש ילד או שניים או שש שצריך לקנות להם גרדרובה חדשה, כי זה הגדול או הגדולה, ואין ממי להעביר להם בגדים, או ילד/ה במבנה גוף אחר שדורש הלבשה ספציפית.
ועדיין, "חזרת הקניות" שאני רואה בעיניים גורמת לי לבחילה של ממש. ולא, אני לא אישה סגפנית או קמצנית או מסתפקת במועט.
מציעה לך לזכור:
קנית? לבריאות. זה יוצא מהכיס שלך ואת תשלמי על זה, תרתי משמע. "כולם" לא ישלמו לך את זה, ואת תישארי עם לחץ של המינוס או בכעס עם בעלך על ששוב הוא / את לא יודעים מאיפה לשלם את חשבון החשמל.
זה שאת רואה את "כולם" קונים לא אומר שזה הדבר הנכון לעשות.

ואם בקניות עסקינן, כמה טיפים:
צאי עם רשימה –
אני מכינה טבלה כשבראש כל עמודה שם של ילד או ילדה, וגם עמודה בשבילי, ובהכנות להחלפת העונה, פעמיים בשנה, אני כותבת מה חסר ולמי. ככה אני יודעת בדיוק מה צריך.
כמו כן, לפני שאני יוצאת לסיבוב קניות, אני מסדרת את המסע לפי החנויות, נניח, אם אני יוצאת לאזור גאולה בירושלים, אני מסדרת את חנות הגרביים ראשונה ואחריה החנות של הציציות ואחריה האייס-קפה שאני אוהבת ולא מוותרת על טעם של חנות ספציפית, ואחריה חנות של חלוקים וכך הלאה.
בתיק יש לי גם עט, ואני מוחקת כל מה שנקנה.
בנוסף, אני יוצאת עם עגלת שוק! כן, כן. ראיתן אישה עם עגלת שוק באמצע השבוע? יש סיכוי שזו אני (תיגשו להגיד שלום, כן?). במקום מלא שקיות, אני הולכת כמו מלכה. הכל בתוך העגלה. "מה יגידו?" לא מזיז לי. התחתנתי פעמיים למרות זאת. זה לא ימנע את הפעם השלישית, אם ארצה.
אם אני יוצאת עם הבנות (משתדלת שלא, אבל כדי לקנות נעליים, למשל, אני חייבת אותן), אני מקפידה למלא בקבוק מים גדול (לא חבל לקנות שתיה בחוץ?) וגם נשנושים לדרך (וחבילת טישו), כי תמיד, איכשהו, יש התקפת צמא כאילו אנחנו במדבר, וגם רעב נורא, כמעט כמו במצרים.
אל תדאגי – לפעמים אנחנו יושבות לפיצה או צ'יפס, או מתכבדות בשקית של מאפים, אבל זה רק 'לפעמים'. ה"בדרך כלל" זה שהכסף הולך על בגד יפה, נעל טובה יותר ואפילו על משחק או מדבקות של הביוקר, ולא על מים או אוכל שאפשר להביא מהבית.

נקיונות
נכון שחובה להוציא חמץ ולנקות את הבית לחג.
אלא שכאן יש "אבל" גדול.
כמה לנקות, איך לנקות, על חשבון מה אפשר לנקות… התשובות לשאלות האלו הן סובייקטיביות מאד, כי מלבד ההלכה שהיא ברורה מאד, הוסיפו, נשים יקרות וצדיקות, (ובבתים רבים גם האבות), תילי תילים של "הלכות" נוספות שלא נכתבו באף תורה, ושכחו מה הלכה ומה תוספות.
ואני מבקשת להפנות את הלב והמח לשאלות הבאות:
מה הילדים שלך יזכרו מחג הפסח?
כשהם יתחתנו, האם הם יגידו "ככה עשו בבית של ההורים שלי ולכן אני רוצה ככה" או "ככה עשו בבית של ההורים שלי ואני נשבעתי שאצלי זה לעולם לא יהיה ככה!"
מה המטרה האמיתית של נקיון פסח ומה האמצעי? שלא, חלילה, תתבלבלי.
אלו ערכים את מממשת כשאת מנקה בהיסטריה, בכעס או בלב חמוץ, ואלו לא.
אלו ערכים את מממשת כשאת מוותרת על נקיון של מגירה מסוימת או כשאת מצליחה להפוך ביקורת על הבת/הבעל/הבחור למילה טובה?

חג חירות או לא חג שבו אפשר להתנהג בחירות הערכים או המידות, אלא בדיוק הפוך.
שימי לב שלא ייצא שכרך בהפסדך.
שימי לב לכך שאת סמל ודוגמא עבור משפחתך.
שימי לב קודם לנקיון של לבך.
קחי רגע ופשוט… שימי לב, כי כשתצליחי לעצור ולחשוב – בטוחה שתצליחי יותר להתכוונן כראוי לדרך שבה את רוצה להתנהג.

שנזכה להיות בנות חורין באמת, לא רק בחג אלא גם בהכנות אליו!

איתך, גם בהכנות לחג

שנה חדשה
קורונה
צוות המרכז
פרשת לך לך
פנטזיית ההצלה
מרכז סוויטש

מה את חושבת על הפוסט הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השמש והרוח

יש משל אחד שהולך איתי מגיל מאד צעיר. אני תוהה מה גרם לי לזכור אותו

שמחות *בלב שמח*

אף פעם לא באמת הבנתי מה זה אומר "שמחות בלב שמח". ברור שאם יש שמחה

התמוטטתי

אתמול היה לי יום מורכב ולא פשוט. לפני כן אני רוצה להקדים כמה דברים שעליהם

לכל זמן ועט

ביום חמישי, באמצע הלילה, חזרתי מחופשה ספונטנית בדובאי. אבל זה לא החלק החשוב ולא מה

להאלם בלי להעלם

הפוסט הזה הוא המשך לפוסט אחר שכתבתי לפני מספר שבועות תחת הכותרת: "איזו הזדמנות ניצלתי

לא ברחת – הצלת!

לפני כשבועיים, ברגע של ספונטניות, הזמנתי את העוקבות שלי ברשת החברתית שאני חברה פעילה בה

שנה מתקנת

איזה חג עברנו! איזו תקופה! "תקופת החגים" מאופיינת בהרבה מאד סימנים ייחודיים, והיא לא דומה

מי כאן יותר?

השבוע הבן שלנו, טובי, שימלאו לו השבוע 9, נתקל במודעה בעיתון עם השם שלי והלוגו

אשמה או אחריות?

יש לי לקוחה שבאה על רקע של חרדה חברתית. האמת, שיש לי כמה לקוחות כאלו

במבט לאחור

יושבת לכתוב את הפוסט השבועי והמח כאילו ריק. השבוע האחרון היה אינטנסיבי מאד, עם טיולים

יש לי מקום בגן עדן

בשבועיים האחרונים חזרו על עצמם כמה וכמה מקרים בקליניקה שיש להם מכנה משותף אחד, ואני

דילוג לתוכן