| שבוע חדש לפנינו. שבוע שיש בו בחירות חמישיות ושבוע שבו נתחיל להגיד בתפילה "ותן טל ומטר לברכה".
הפוסט הפעם הוא לא סיפורי אלא עם כמה עניינים חשובים (עבורי, ומקווה שגם עבורך). כדאי לך לקרוא עד הסוף כי יש בו קישור לראיון חדש ומרתק איתי.
בחירות: מעולם לא כתבתי את דעתי הפוליטית בפוסטים שלי. דעתי לא אמורה להיות רלוונטית כלל. אולם, אני לא זוכרת תקופת בחירות שבה היהדות החרדית התגייסה כל כך כמו מערכת הבחירות הנוכחית, באופן כזה שאדמורי"ם רבים יוצאים מגידרם ומבקשים לפעול בכל הכח כדי להביא עוד אנשים לקלפי, כולל כאלו שמעולם לא יצאו מגידרם. כידוע, המגזר שמצביע בהמוניו, יותר מכל מגזר אחר במדינת ישראל, הוא המגזר החרדי, משום שרובו אמון על נאמנות לגדולי הדור שהולכים בעצמם להצביע בבחירות. אולם הפעם נראה שרבים מהמגזר, כמו בשאר המגזרים, החליטו להישאר בבית, אם מתוך תחושה שלקול שלהם אין משמעות, אם מתוך אדישות, אם מתוך עייפות החומר, אם מתוך אכזבה מפועלם של נציגי הציבור, אם מתוך חוסר סימפטיה לנציג כזה או אחר ועוד. בשישי האחרון פגשתי לקוחה לשעבר ברחוב. היא סיפרה שהפעם היא לא מתכוונת לבחור ושאלה לדעתי. שאלתי מה הסיבה שהיא נמנעת והיא הסבירה שהיא התאכזבה מאד מנציגי הציבור של המגזר החרדי בנושא מסוים שהיא ביקשה את עזרתם. בגלל זה היא לא יוצאת להצביע. שאלתי אותה: אני מבינה שבנושא הזה לא קיבלת מענה ואת מאוכזבת. האם את אישה שומרת תורה ומצוות? כן האם השבת חשובה לך? כן האם קשה לך עליית מחירי החד פעמי ושות'? כן האם את מרגישה בכיס את הפגיעה במעונות? כן אז אם התאכזבת בנושא אחד, את רוצה לגלות שבממשלה הבאה תתאכזבי בעוד נושאים שכבר עכשיו את ניזוקה בגלל שעלו לשלטון אנשים שלא לרוחך? היא שתקה, ואז אמרה שהיא לא חשבה על זה. היא חשבה רק על נושא אחד וזהו. אני שומעת חברות, שכנות ומכרות שמדברות נגד נציג ציבור כזה או אחר, כאילו שהנציגים בממשלה הם בחירה אישית שלנו. ובכן, אנחנו לא מצביעים לנציגים כאלו או אחרים. אנחנו מצביעים לדרך (ל' וד' בסגול), למהות, לגישה. ואנחנו צריכים בממשלה אנשים שישמרו על השבת, ישמרו על צביון יהודי במדינת היהודים, ישמרו על הכשרות, ימנעו כניסת רפורמים בעמדות מפתח שעשויות להשפיע על הדת במדינה (ראו ערך: השר כהנא, אדם רפורמי, כשר הדתות!) ועוד, וזה יכול להתאפשר אך ורק אם נשים את הקול שלנו בקלפי. פעם ראשונה שאני כותבת בענייני פוליטיקה כי אני מרגישה שרבים מאיתנו לא מבינים עד כמה כל קול משפיע ועד כמה כל קול יכול לעשות הבדל בין ממשלה עם ערבים ורפורמים, כשמליונים מהתקציב הולכים לחתולים ולערבים, בזמן שאברכי כולל צריכים לשלם יותר למעונות ולמחיה, לבין ממשלה שפויה שמבינה מה באמת חשוב, ושרואה במגזר שומר התורה והמצוות מגזר שיש להתחשב בו. מזכירה לכולנו: שינוי אמיתי מתחיל מלמטה, לא מלמעלה. בקטן, לא בגדול. כשכל אחד עושה מה שהוא יכול. ולכן, אני פונה אליך, קוראת פוסט זה: זכרי שצביון המדינה תלוי בך, ששמירת הסטטוס קוו בענייני השבת, נישואים, כשרות תלויים בך. שעתיד ילדייך כפשוטו תלוי… בך! אין לנו ארץ אחרת, אין לו דת אחרת, אין לנו דרך אחרת. ולכן אין לנו ברירה מלבד להצביע ברגליים ובידיים ולהזכיר שאנחנו פה כדי להישאר וכדי לוודא שנקבל את כל מה שאנחנו צריכים כדי להמשיך בדרך שלנו. ביום שלישי הקרוב צאי אל הקלפי, בחרי נכון, ולפני שאת שמה את הפתק פשוט תגידי להקב"ה שאת עושה את זה רק כי הדבר חשוב עבור אחיך היהודים. אני אישית, בכל פעם מחדש, גם אם הייתי רוצה להצביע למפלגה אחרת (ואני רוצה להצביע למפלגה אחרת שפועלת מאד בנושא שקרוב לליבי), אני אמונה על דרכו של הרבי שלי, ויחד עם ילדיי אנחנו מכניסים את הפתק של ג' למעטפה ואומרים ביחד: "ועשית ככל אשר יורוך". כך מגדלים ילדים על דבקות ונאמנות לדרך.
ועכשיו לראיון שהבטחתי: לפני מס' ימים התפרסם בערוץ ובאתר הידברות הראיון שלי אצל אפרת ברזל המקסימה במסגרת תוכניתה "פתוח", בו היא מעלה נושאים שהם טאבו, ומראיינת נשים בהתאם לנושא. הפעם היא ראיינה על… נו, ממש קשה לנחש: על התמודדות עם עודף משקל. בראיון התארחה גם אסנת פריד, דיאטנית קלינית. אני מקדימה וכותבת: דעותינו חלוקות לגמרי. בעיניה אני "מקרה קיצוני", אבל מהתגובות הרבות שכבר קיבלתי, ברור שאני ממש לא מקרה נדיר. ואני מקדימה וכותבת את זה כדי שיהיה ברור לכל הצופות שעשויות להרגיש "חריגות" או "מקרה נדיר": אתן לא. נשים שמגיעות למשקל של 3 ספרות, כמוני, הן נשים שדיאטנית היא לא הכתובת שלהן ותפריט תזונה לא יקדם אותן לשום מקום, (מלבד מקרים שהם באמת חריגים). ואם היה לי יותר זמן, הייתי גם אומרת את זה בראיון. עכשיו את מוזמנת לצפות. אפשרות ראשונה שהוכנה במיוחד לחסומות, דרך ג'מבו מייל. שימי לב שניתן לצפות בראיון עד ליום חמישי בבוקר בלבד. לאחר מכן לא תיהיה גישה דרך לינק זה. לחצי כאן תהני!
איתך, עם המון התחלות חדשות |
|
| דבורי רובינשטיין (וקשטוק)
מומחית ליצירת שינויים, לטובה מייסדת ומנכ"ל סוויטש – מרכז מוביל לשינוי |
כשחינוך מתחיל… אצלך!
את הפוסט הבא אני כותבת כאדם, כאמא, כאשת מקצוע וכמי שמרגישה מחוייבות עמוקה לתרבות ולחברה
מה קורה לזוגיות כשרק אחד מבני הזוג מטפל בעצמו?
לפני כשנה וחצי כתבתי פוסט ארוך מדוע הפסקתי להאמין בטיפול זוגי. (ניתן לקרוא את הפוסט
האם אנחנו דור שסובל מ'טיפול יתר'?
בשבת התארחנו, הילדים ואני, אצל אחיינית שלי, בת גילי. בלילה, כשכולם כבר נרדמו, ישבנו לפטפט.
נאלמתי
מספר שבועות שלא כתבתי את הפוסט השבועי שלי, ושברתי מסורת של כמה שנים בהם אני
משאת נפש – פודקאסט בנושא שינוי וחוסן
יש מעט מאד אנשים שאני יכולה להגיד עליהם שבזכותם אני מי שאני. אנשים שפגשו אותי
לפעמים גירושים הם בשביל הילדים
את הפוסט הזה אני מבקשת שכל אישה שמפחדת להתגרש "בגלל הילדים" תקרא. כמובן, שאין שום
חיסון נגד קורונה
כידוע, נולדתי במסגרת חרדית, במשפחה חרדית אותנטית, לפי כל הכללים. מכל מיני סיבות שחלקן מובנות
מה למדתי מאוטובוס שעקף תחנות
היום, מוצ"ש, חזרתי משמחת השבע ברכות של אחת מאחיניותיי שהתחתנה ב"ה בשבוע שעבר. חיכיתי לאוטובוס,
המהפכות בחיי – חלק ג'
המפנה הראשון לטוב ולמוטב היה בפיסקה האחרונה מהפוסט הקודם, הנה היא שוב: זה היה חודש
איך אפשר להספיק יותר בפחות?
השבת, זו הייתה השבת הראשונה אחרי שמדינת ישראל זזה כולה משעון קיץ לשעון חורף, וזה
איך כוס תה אחת מספרת סיפור שלם
הם הגיעו לאבחון. ביחד, ועוד רגע, כל אחד מהם ייכנס לחוד. יצאתי אל הלובי כדי
במבט לאחור – על היכולת המופלאה שלנו
זוכרות את מוצאי פורים – ערב-פסח של שנת תש"פ, 2020? שנה בדיוק עברנו, ואיפה היינו
איך מגיעים אל השורש?
הפעם הפוסט נשלח מאוחר ממש, כי מכונת הכביסה שלי נתקעה ועבדתי עליה עם הדרכה מרחוק
יש קונה עולמה
כותבת אליכן מאשדוד, העיר הדרומית החרדית שבה, בימי בין הזמנים, אין לחם וחלב כבר בשעה
זכור את אשר עשה לך עמלק – טיפים להתמודדות בזמן מלחמה
לפני הכל: טכניקות מהירות מאד להפחתת מתח, חרדה, לחץ וסטרס בתוך שניות להתמודדות בשעת חירום
כח עצמי
לפני כשלושה שבועות, בהזדמנות כמעט חד פעמית, הוזמנתי להצטרף לקבוצת חברות שטסה לאיטליה, ארץ חלומותיי.
תגובה אחת
שלום דבורי
אני לא מאמינה שאני מגיבה זה לא מה שאני עושה בדרך כלל אבל אני מאוד נהנית לקרוא את מה שאת כותבת …
היום חברה שלך לי את הראיון עם אפרת ברזל וכ"כ הזדהיתי איתך
ישבת שם וזה מבחינתי היה קשה מאוד
גם אני בעודף משקל וניסיתי דיאטות שונות ומשונות ולא הצלחתי להוריד יותר מידי או להתמיד זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע ואני אוכלת בריא ושומרת ולא נראית בהתאם… וכמו שאמרת יש לבן אדם עוד ניסיונות ואי אפשר להתמקד בכל דבר ואסור בשום אופן לשפוט אדם מלא ולא להחליט על האופי שלו וכישרונות לפי הגודל של הגוף…
גם אני גדלתי וגודלת בבית של רזים ואני דווקא לא אוכלת אחרת מהם ה' ברא אותי מליאה ומשמינה מהר והדבר הכי גרוע זה השיפוטיות ובדיקה מה את אוכלת וכמה את מתעמלת…
בקיצור הזדהיתי איתך שם כשישבת וטוב שאמרת שלו לכל אחד דיאטה עוזרת!!!
דרך אגב הייתי קוראת נלהבת של הספר שלך למרות שלא הייתי ילדה שמנה אלא מלאה להורים שלי היה מאוד קשה לקבל את המראה החיצוני שלי וזה משפיע עלי עד היום ! היום אני יועצת חינוכית בבית ספר ואני נלחמת ומשמשת פה לילדים שקשה להם ולא מקבלים אותם כמו שהם כמו שהקב"ה החליט, שיראו לקבל כל אחד באשר הוא אדם ולא לשפוט !
אז כל הכבוד לכל מה שאת עושה ותמשיכי לתת כח לעוד אנשים!!!!