| שבוע חדש לפנינו. שבוע שיש בו בחירות חמישיות ושבוע שבו נתחיל להגיד בתפילה "ותן טל ומטר לברכה".
הפוסט הפעם הוא לא סיפורי אלא עם כמה עניינים חשובים (עבורי, ומקווה שגם עבורך). כדאי לך לקרוא עד הסוף כי יש בו קישור לראיון חדש ומרתק איתי.
בחירות: מעולם לא כתבתי את דעתי הפוליטית בפוסטים שלי. דעתי לא אמורה להיות רלוונטית כלל. אולם, אני לא זוכרת תקופת בחירות שבה היהדות החרדית התגייסה כל כך כמו מערכת הבחירות הנוכחית, באופן כזה שאדמורי"ם רבים יוצאים מגידרם ומבקשים לפעול בכל הכח כדי להביא עוד אנשים לקלפי, כולל כאלו שמעולם לא יצאו מגידרם. כידוע, המגזר שמצביע בהמוניו, יותר מכל מגזר אחר במדינת ישראל, הוא המגזר החרדי, משום שרובו אמון על נאמנות לגדולי הדור שהולכים בעצמם להצביע בבחירות. אולם הפעם נראה שרבים מהמגזר, כמו בשאר המגזרים, החליטו להישאר בבית, אם מתוך תחושה שלקול שלהם אין משמעות, אם מתוך אדישות, אם מתוך עייפות החומר, אם מתוך אכזבה מפועלם של נציגי הציבור, אם מתוך חוסר סימפטיה לנציג כזה או אחר ועוד. בשישי האחרון פגשתי לקוחה לשעבר ברחוב. היא סיפרה שהפעם היא לא מתכוונת לבחור ושאלה לדעתי. שאלתי מה הסיבה שהיא נמנעת והיא הסבירה שהיא התאכזבה מאד מנציגי הציבור של המגזר החרדי בנושא מסוים שהיא ביקשה את עזרתם. בגלל זה היא לא יוצאת להצביע. שאלתי אותה: אני מבינה שבנושא הזה לא קיבלת מענה ואת מאוכזבת. האם את אישה שומרת תורה ומצוות? כן האם השבת חשובה לך? כן האם קשה לך עליית מחירי החד פעמי ושות'? כן האם את מרגישה בכיס את הפגיעה במעונות? כן אז אם התאכזבת בנושא אחד, את רוצה לגלות שבממשלה הבאה תתאכזבי בעוד נושאים שכבר עכשיו את ניזוקה בגלל שעלו לשלטון אנשים שלא לרוחך? היא שתקה, ואז אמרה שהיא לא חשבה על זה. היא חשבה רק על נושא אחד וזהו. אני שומעת חברות, שכנות ומכרות שמדברות נגד נציג ציבור כזה או אחר, כאילו שהנציגים בממשלה הם בחירה אישית שלנו. ובכן, אנחנו לא מצביעים לנציגים כאלו או אחרים. אנחנו מצביעים לדרך (ל' וד' בסגול), למהות, לגישה. ואנחנו צריכים בממשלה אנשים שישמרו על השבת, ישמרו על צביון יהודי במדינת היהודים, ישמרו על הכשרות, ימנעו כניסת רפורמים בעמדות מפתח שעשויות להשפיע על הדת במדינה (ראו ערך: השר כהנא, אדם רפורמי, כשר הדתות!) ועוד, וזה יכול להתאפשר אך ורק אם נשים את הקול שלנו בקלפי. פעם ראשונה שאני כותבת בענייני פוליטיקה כי אני מרגישה שרבים מאיתנו לא מבינים עד כמה כל קול משפיע ועד כמה כל קול יכול לעשות הבדל בין ממשלה עם ערבים ורפורמים, כשמליונים מהתקציב הולכים לחתולים ולערבים, בזמן שאברכי כולל צריכים לשלם יותר למעונות ולמחיה, לבין ממשלה שפויה שמבינה מה באמת חשוב, ושרואה במגזר שומר התורה והמצוות מגזר שיש להתחשב בו. מזכירה לכולנו: שינוי אמיתי מתחיל מלמטה, לא מלמעלה. בקטן, לא בגדול. כשכל אחד עושה מה שהוא יכול. ולכן, אני פונה אליך, קוראת פוסט זה: זכרי שצביון המדינה תלוי בך, ששמירת הסטטוס קוו בענייני השבת, נישואים, כשרות תלויים בך. שעתיד ילדייך כפשוטו תלוי… בך! אין לנו ארץ אחרת, אין לו דת אחרת, אין לנו דרך אחרת. ולכן אין לנו ברירה מלבד להצביע ברגליים ובידיים ולהזכיר שאנחנו פה כדי להישאר וכדי לוודא שנקבל את כל מה שאנחנו צריכים כדי להמשיך בדרך שלנו. ביום שלישי הקרוב צאי אל הקלפי, בחרי נכון, ולפני שאת שמה את הפתק פשוט תגידי להקב"ה שאת עושה את זה רק כי הדבר חשוב עבור אחיך היהודים. אני אישית, בכל פעם מחדש, גם אם הייתי רוצה להצביע למפלגה אחרת (ואני רוצה להצביע למפלגה אחרת שפועלת מאד בנושא שקרוב לליבי), אני אמונה על דרכו של הרבי שלי, ויחד עם ילדיי אנחנו מכניסים את הפתק של ג' למעטפה ואומרים ביחד: "ועשית ככל אשר יורוך". כך מגדלים ילדים על דבקות ונאמנות לדרך.
ועכשיו לראיון שהבטחתי: לפני מס' ימים התפרסם בערוץ ובאתר הידברות הראיון שלי אצל אפרת ברזל המקסימה במסגרת תוכניתה "פתוח", בו היא מעלה נושאים שהם טאבו, ומראיינת נשים בהתאם לנושא. הפעם היא ראיינה על… נו, ממש קשה לנחש: על התמודדות עם עודף משקל. בראיון התארחה גם אסנת פריד, דיאטנית קלינית. אני מקדימה וכותבת: דעותינו חלוקות לגמרי. בעיניה אני "מקרה קיצוני", אבל מהתגובות הרבות שכבר קיבלתי, ברור שאני ממש לא מקרה נדיר. ואני מקדימה וכותבת את זה כדי שיהיה ברור לכל הצופות שעשויות להרגיש "חריגות" או "מקרה נדיר": אתן לא. נשים שמגיעות למשקל של 3 ספרות, כמוני, הן נשים שדיאטנית היא לא הכתובת שלהן ותפריט תזונה לא יקדם אותן לשום מקום, (מלבד מקרים שהם באמת חריגים). ואם היה לי יותר זמן, הייתי גם אומרת את זה בראיון. עכשיו את מוזמנת לצפות. אפשרות ראשונה שהוכנה במיוחד לחסומות, דרך ג'מבו מייל. שימי לב שניתן לצפות בראיון עד ליום חמישי בבוקר בלבד. לאחר מכן לא תיהיה גישה דרך לינק זה. לחצי כאן תהני!
איתך, עם המון התחלות חדשות |
|
| דבורי רובינשטיין (וקשטוק)
מומחית ליצירת שינויים, לטובה מייסדת ומנכ"ל סוויטש – מרכז מוביל לשינוי |
אמא שלי לא אוהבת אותי – פוסט יומולדת
ברוכות הבאות לכל אלפי הקוראות החדשות שנוספו לדיוור השבועי שלי בעקבות כנס החוסן שיזמתי ויצא
משאת נפש – פודקאסט בנושא שינוי וחוסן
יש מעט מאד אנשים שאני יכולה להגיד עליהם שבזכותם אני מי שאני. אנשים שפגשו אותי
שימי לב
(לפעמים, אם כי נראה לי שתמיד) הדרך היחידה לקבל פרופורציות היא להגיע אל המקום הקשה
אשמה או אחריות?
יש לי לקוחה שבאה על רקע של חרדה חברתית. האמת, שיש לי כמה לקוחות כאלו
מה שלמדתי מיוצא בשאלה
נכנסנו לחודש אלול. הדגים בים רועדים. הלב שלי מפרפר. בחודש אלול נולדתי, והשנה, לקראת
יזכור וכמה תובנות מחג השבועות
בחג הזה עשיתי משהו חריג ממש – יצאתי עם הבנות לאחותי, והשארתי את הבית לבעלה
קיצורי דרך מסוכנים
לפני הכל, בואי ניזכר רגע למה (ל' בשווא) מיועדים קיצורי דרך: הם מיועדים לקצר את
משנה שם – משנה מזל
אתחיל מהשורה התחתונה: חזרתי לשם נעוריי, ומעתה שם המשפחה שלי הוא: רובינשטיין. ועכשיו לפוסט:
אבא שלי – שנה ללכתו
איפה אני תופסת אותך עכשיו? אחרי שהעלית את כל הכלים של פסח לבוידים? אולי הם
לכל זמן ועט
ביום חמישי, באמצע הלילה, חזרתי מחופשה ספונטנית בדובאי. אבל זה לא החלק החשוב ולא מה
מעשה בבראוניז
השעה 2:42. רק עכשיו אני מתחילה לכתוב את הפוסט, ומי יודע באיזו שעה אסיים… האמת,
כל החיים אנחנו במעברים
לרגע הזה חיכיתי, או לא חיכיתי, כבר כמעט שנה. ידעתי שהיום הזה יגיע, והתרגשתי לקראתו
איך שנאה הפכה לחינם?
מפני מה נחרב בית שני? מפני שנאת חינם. אפשר לפתוח מילון כדי להביא הגדרה מדויקת
אין גזירה רעה. אז מה כן יש?
בהמשך לפוסט משבוע שעבר בפוסט של שבוע שעבר שאלתי את עצמי ואותך כמה שאלות,
לעצור את הבורות על הפרעת קשב וריכוז
מזה זמן שאני רוצה לכתוב לקהילת הנשים שלי על הנושא הזה. מאז נחשפתי אליו, לפני
כלים וכח לזמן מלחמה (חלק שלישי)
בסוף הפוסט מחכה לך הסבר קצר על סרטון קטן שיצרתי עם כלים פרקטיים להתמודדות עם
תגובה אחת
שלום דבורי
אני לא מאמינה שאני מגיבה זה לא מה שאני עושה בדרך כלל אבל אני מאוד נהנית לקרוא את מה שאת כותבת …
היום חברה שלך לי את הראיון עם אפרת ברזל וכ"כ הזדהיתי איתך
ישבת שם וזה מבחינתי היה קשה מאוד
גם אני בעודף משקל וניסיתי דיאטות שונות ומשונות ולא הצלחתי להוריד יותר מידי או להתמיד זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע ואני אוכלת בריא ושומרת ולא נראית בהתאם… וכמו שאמרת יש לבן אדם עוד ניסיונות ואי אפשר להתמקד בכל דבר ואסור בשום אופן לשפוט אדם מלא ולא להחליט על האופי שלו וכישרונות לפי הגודל של הגוף…
גם אני גדלתי וגודלת בבית של רזים ואני דווקא לא אוכלת אחרת מהם ה' ברא אותי מליאה ומשמינה מהר והדבר הכי גרוע זה השיפוטיות ובדיקה מה את אוכלת וכמה את מתעמלת…
בקיצור הזדהיתי איתך שם כשישבת וטוב שאמרת שלו לכל אחד דיאטה עוזרת!!!
דרך אגב הייתי קוראת נלהבת של הספר שלך למרות שלא הייתי ילדה שמנה אלא מלאה להורים שלי היה מאוד קשה לקבל את המראה החיצוני שלי וזה משפיע עלי עד היום ! היום אני יועצת חינוכית בבית ספר ואני נלחמת ומשמשת פה לילדים שקשה להם ולא מקבלים אותם כמו שהם כמו שהקב"ה החליט, שיראו לקבל כל אחד באשר הוא אדם ולא לשפוט !
אז כל הכבוד לכל מה שאת עושה ותמשיכי לתת כח לעוד אנשים!!!!