את משכנעת נשים להתגרש…

לפעמים לא עולה לי אף נושא לראש.

לפעמים עולים מידי הרבה נושאים ואני מתקשה לבחור.

כך או כך, הפוסט הזה נכתב בראשי הרבה לפני שהתגרשתי רשמית. היה לי ברור שאמשיך לכתוב את מסע חיי ולשזור דרכו תובנות לחיים, ושיהיו מי שייקחו את הגירושין שלי למקומות אחרים.

ולכן הפעם אני בוחרת לכתוב בדיוק על זה.

להלן 2 תגובות שקיבלתי אחרי הפוסט של שבוע שעבר ("אז איך זה להיות גרושה וחולה?"), אחת מהן התקבלה דקות ספורות לפני שסיימתי לכתוב את תוכנו של הפוסט הנוכחי, והנה הם להלן:

"את פשוט משכנעת נשים להתגרש…

צר לי עליך, ואני לא דנה אותך, לא מכירה את כל התיק שלך.. אבל את מדברת מהלב ,

את עוברת תקופה קשה ואת משכנעת את כולן לעשות כמוך… זה המסר שנובע מהדברים שלך..

עצוב מאד"

תגובה שניה:

"מה מטרת הפוסט?

לשכנע בודדות בזוגיות להתגרש ?

אולי כדאי לבדוק אם את מכורה לעצמאות

אם כן, כל התמכרות היא לא מאוזנת.

(וכאן היא כתבה על עצמה שהיא בודדה אבל נלחמת על הבית שלה וכו')

לפני שאתייחס לתוכן הדברים, חשוב לי לציין כמה נקודות:

אחת:

לעולם אל תישארי במקום שלא טוב לך. את לא אוהבת את התוכן שלי? אהבת פעם ועכשיו כבר לא? את חושבת שאני יוצאת במסע שכנוע לנשות ישראל להתגרש? עשי טובה והסירי את עצמך מהרשימה שלי (בתחתית הדיוור. קליק אחד ולא תראי אותי יותר במייל שלך) או אפילו השיבי ובקשי ממני ואסיר אותך מיידית.

כאמור, אל תישארי במקום שעושה לך רע. שמשכנע אותך לעשות דברים בניגוד למצפונך, לדעתך, לרצונך.

קחי בחשבון שלעולם לא תוכלי להפיל את האשמה על הבחירות שלך על מישהו אחר, רק משום שקראת פוסט שלו או שלה.

שתיים:

רוב העוקבות שלי כנראה לא יודעות משהו שכל מי שמדוורת באופן המוני יודעת – כל פוסט שנשלח לרשימת הדיוור שלי (או של כל אחת) עולה כסף. כל פוסט! זה אומר, שאם אני מדוורת כ 8,000 מיילים מידי מוצ"ש, אני משלמת עבור כל אחד ואחד מהמיילים הרשומים, גם אם מי שנרשמה לקבלתו מעולם לא פותחת אותם!

זו לא רק אני, אלא כל מייל שאת מקבלת שנשלח לעוד מאות\אלפי א.נשים, עולה לבעליו כסף.

כמה? סכומים שמגיעים לאלפי שקלים בשנה.

אל תרחמי עלי. אני משלמת בחפץ לב ובשמחה כשאני יודעת שאלפי נשים קוראות תכנים חשובים שלי ומעבירות הלאה לעוד אלפני קוראות וקוראים. זו השליחות שלי וזו גם הפרנסה שלי ועלות הדיוור היא חלק מהוצאות העסק.

אבל, אם את לא נהנית, לא קוראת, לא מעניין אותך, עשי טובה והסירי את עצמך, וכך תמנעי צער ממך ותשלום מיותר ממני.

שלוש:

מיותר לציין שעל תגובה אחת כזו אני מקבלת עשרות (ויש פוסטים שגם מאות) תגובות מפרגנות ותומכות. במהלך 9 השנים שאני מדוורת(!) כמעט מידי שבוע(!), קיבלתי עשרות בודדות של מיילים עם ביקורת. לרוב אני מגיבה לאותם מיילים בסבלנות ובאריכות.

ארבע:

כל מי שבוחרת לחשוף את החיים שלה חייבת לקחת בחשבון שיש לזה מחיר, כולל אנשים שלא יסכימו איתה, בלשון המעטה. לכן, מותר ואפשר לכתוב תגובות של אי הסכמה, ביקורת, הערות וכו'. אני קוראת ומגיבה בהתאם. לוקחת בחשבון שלא כולם חייבים להסכים איתי וזה ממש ממש בסדר.

כאמור, בחרתי לכתוב דברים אישיים באופן ציבורי ואני מוכנה לשאת את המחירים.

לגבי תוכן הדברים:

העליתי את התגובה הראשונה לרשת (בעילום שם, כמובן!) וביקשתי לשמוע מה העוקבות שלי חושבות. להלן התגובות שלהן עם עריכה קלה בלבד והשמטת תגובות פוגעניות כלפי כותבת התגובה הנ"ל:

מי יכול לשכנע אישה להתגרש אם טוב לה?

סליחה זה הצחיק אותי, זה ככה אנשים שבחיים לא לוקחים אחריות על המעשים שלהם

חחח כל אחד רואה, שומע, מקבל מסרים מהתת מודע שלו, וגם יש המון קנאים.

וואו ממש הצחיק אותי. גם הפוסט שלך נותן כוח עוצמה לנשים שמתמודדות ומראה שאם כל הקושי והכאב אפשר להתקדם ולהסתדר ואת אלופה, מלכה, אין כמוך, תמשיכיעם כל הכוח והעוצמה!

אדם מדבר מהרהורי ליבו, כנראה שמפחדת להתגרש.

בעיה בהבנת הנקרא, קורה לפעמים

את משכנעת אנשים לעשות מה שטוב להם, שנכון להם, לא לסבול. אשרייך

היא כנראה ממש צריכה להתגרש והצלחת לשכנע אותה… מי שטוב לה שום דבר לא יגע בה

אם היא השתכנעה, הצלחת!

וברצינות – קוראת אדוקה של מילותייך, גרושה בעצמי (ב"ה) ולא חושבת שאת משכנעת. את מספרת את עצמך מהמקום שלך ומי שלא טוב לה יום טוב לה. ואם מישהי רוצה להתגרש היא לא צריכה שכנוע כנראה. גם אני לא קמתי יום בהיר אחד ועזבתי, שנים של התחבטויות והתלבטויות, פחדים ותהיות. אבל כשהזרע של הרצון הזה נזרע בסוף הוא נובט אף אחד לא שיכנע לא אותי ולא אותך, זה תהליך שעשינו עם עצמנו עד שהגענו לנק' שבו אמרנו: די! וגם אני נחשבת לאישה אמיצה ואף אחד לא מבין איך סבלתי אלימות וכו' ולא קמתי מהרגע הראשון, כי זה מצריך מאגרים שלמים של אומץ והרבה מחשבה במיוחד על הגוזלים. אז כאמור, כאשר יש את הספק הזה, במיוחד כשמדובר בנישואים רעים וקשים, בסוף זה קורה בלי שכנוע מאף אחד

לא הבנתי איך את משכנעת…. רחוק מהשגתי… את מספרת את הדרך שלך, את ההתמודדות שלך מהלב. אולי את מעודדת נשים גרושות שהכל בסדר-זה הכל

אני נשואה וזה לא מעודד אותי. לא הבנתי אם האשה נשואה באושר למה זה יעודד. זה פשוט לתת לגרושות לראות בפרספקטיבה שונה

אני קוראת הרבה מאד מהפוסטים שלך ומעולם לא הגעתי למסקנה כזו.

כן הבנתי מהם:

1.    שיש אתגרים לא מעטים ולא קלים בגירושים

2.    למרות זאת לפעמים עדיפה האופציה הזו על המשך משותף

3.    כשעושים מה שמדויק ונכון זה משפיע לטובה על כל בני הבית (את והילדים)

נשארתי עם השאלה (ותשובה חלקית שנובעת מהשערה שלי) מה גרם למישהי להבין זאת בדרך זו

דבורי, זה שאת משתפת אותנו במה שאת עוברת! ותודה ממש על כך, כי את התעצומות שלך, ואת ההשראה שבך, זה מה שניתן ללימוד ממך!

בשום פוסט שלך לא קיבלתי חשק להתגרש!

אוהבת אותך על מה ומי שאת בחיי!

ואל תקחי קשה נשים שמתמרמרות על החיים שלהן!

מה שאת נותנת ומלמדת נשים בחייך, אף אחת לא תיקח ממך!

היקרה הזו התבלבלה. כנראה שהיא עוקבת אחריך כמו שצריך או שהיא בעצמה לא סגורה על מה שנכון לה

את ממש שמה את עצמך בקו האש במצב רגיש גם ככה. פשוט ראויה להערצה. אני לא הייתי מסוגלת לעמוד בזה.

כואב לי הלב עליה.

לא יודעת איך אפשר להגיע למסקנה הזו מדבריך.

מאיפה היא הסיקה את זה בדיוק? אולי זה כתוב בכתב סתרים מיוחד שרק היא הצליחה לפענח

אני הבנתי שאת חזקה ומתמודדת עם החיים

דבורי, את תכתבי מה שאת רוצה. את עוזרת להרבה נשים. ברגע ששלחת את זה לעולם – כל אחת תקרא בזה מה שהיא רוצה. אין לך שליטה על הפרשנות של הקוראות.

כמות הנשים שהיו להם נישואין טובים, ובגלל פוסט של מישהי השתכנעו לפרק את הבית: אפס.

כנראה מכאב שאין לה עדיין מספיק אומץ לעשות את מה שהיא כ"כ רוצה.

ממש לא משכנעת להתגרש. כותבת את מה שעל ליבה וטוב שכך. בריאות ובשורות טובות!!!

לפעמים מי שזה נוגע בה ככה אולי מתמודדת עם פחד להתבונן בדברים באופן כזה כי מפחדת מהאופציה ומהיכולת שלה לשים קאט על מערכת יחסית שלא טובה או עשויה לא להיות טובה.

נראה לי שלא הייתי מפרסמת כלשונו אלא כרעיון כללי למצב עם ניתוח מחשבתי מאפה דבר כזה נובע (אני כאינדבדואל) אבל יודעת שזאת דרכך לשים דבר בספוטלייט ולא "לטאטא" אותם בשם רחמים או הגנה או תפיסה כזו או אחרת שיש בה את אלמנט ההסתרה ולקיחת האחריות עבור האחר.

וזאת דרכך וכנראה שאלוקים צריך גם אותה לפזאל העולם.

נראה לי שהיא כותבת את זה כי בפוסטים שלך מתוארת מציאות של הקלה ורוגע בעקבות הגירושין לאחר שנים סוערות וקשות של הנישואים. מי שנמצאת בעין סערה בזוגיות ובחיי המשפחה שלה ומרגישה צורך להגיע למקום שלווה ורוגע נמשכת בעקבות הפוסטים האלה שוב ושוב לפתרון של גירושין וזה טבעי ואין מה לטעון נגדן.

אבל… עדיין מחובתן של אותן נשים לבחון את כל האופציות ולהחליט לפי הערכים שלהן, זה חוסר אחריות להחליט מה נכון עבורן רק לפי פתרון שעבד עבור אשה אחרת.

להבדיל זה כמו לקנות דירה ולהשתעבד לחובות רק כי מישהי מפרסמת איזה נוף יפה יש לה וכמה הכל נגיש לה וכו'

מה שכן, את אכן מאפשרת לראות את החיים אחרי הגט כמציאות לא נוראה וככזו שאפשר לחיות בה ואפילו לנשום בה לרווחה וזה באמת מקל על הנפש ומפחית חששות ולקרוא על חיים כאלה ממישהי כמוך, שדי נחשבת שקולה, בעלת ערכים ודי בר-סמכא בתחום הנפש, עלול לגרום לנשים בחברה החרדית לחשוש פחות ממהלך כזה.

לדעתי זה חשוב מאד אבל לדעתה, כנראה, זה פסול.

כשאישה רוצה להתגרש, בורא עולם ועצמה הביאו אותה להחלטה ולא פוסט כלשהו.

ולך דבורי, אישה אמיצה כמו כל אותן נשים שאחרי שנים של פחד וחששות עשו מהלך שלא הייתה להן ברירה, תמשיכי בשלך!

את לוחצת לה על כפתור.

זאת מן הסתם אישה שסובלת בזוגיות שלה ומפחדת לעשות את הצעד, הדברים שאת כותבת משקפים לה את המצב שלה.

זה די דומה למושג "להחזיר בתשובה" (להבדיל) שאין חיה כזאת. אם בן אדם במצב רוחני ונפשי מתאים, עם לב פתוח, הוא מסוגל לקבל ולשנות אורך חיים כמהלך פנימי החוצה. אם לא – אלף שיחות של רבנים הכי כריזמטיים ו"משכנעים" לא יעזרו.

ככה גם כאן. אישה, שנשואה בזוגיות בריאה וטובה קוראת, סביר להניח מתרגשת מהדברים שלך מתוך הערכה לתהליך שאת עוברת.

לעומת זאת, מישהי, שבספק בקשר לנישואים שלה עצמה, שאולי כבר רצות לה מחשבות על גירושין בראש – זה בהחלט יכול לעודד.

אישית, הייתי כעשור בנישואים הכי לא בריאים… אבל המחשבה על גירושין רק עלתה כמחשבה מפחידה בזמן הזה, עד שהוריי, שגם הם חיו בנישואים קשים משלהם, התגרשו כשהייתי בת 27 (אחרי 29 שנה) ואבא שלי התחתן שוב ואז ראיתי מקרוב איך נישואים טובים ואוהבים יכולים להראות. זה בא במקביל לתהליך פנימי שעברתי – אבל אז לראשונה עלתה לי המחשבה, שגם אני רוצה זוגיות לא פחות טובה מזה. התגרשתי שנה וקצת אחרי זה. האם הוריי "עודדו" אותי לזה? לא במילים ולא בכוונה. רק במעשים שלהם הראו לי שאני לא חייבת להישאר תקועה, בודדה וכאובה במערכת לא תקינה ולא בריאה, שיש דרך מילוט ושיש "חיים אחרי…". זה נתן לי את האומץ לבחון את החיים שלי ולבחור את הדרך שלי, יחד עם מי שהפך לאקס שלי.

אז גם את, בכתיבה שלך, מראה למי שזקוקה לזה, שזו דרך אפשרית. שהיא אומנם לא קלה (בלשון המעטה) אבל אפשר "לחשב מסלול מחדש" כשטוב לך…

אנשים כותבים/חושבים/מדברים מהפחדים שלהם וממה שיש להם בראש.

אדם מדבר… עצמו.

תגובה של אשה יקרה ממצבה האישי.

מאחלת לה שאם היא צריכה את הכח לעשות זאת, שתקבל ממך

אני רוצה לכתוב משהו לאישה הזאת והלוואי והיא קוראת כאן או שאפשר להעביר לה את התגובה שלי :

כשיש עניין של פיקוח נפש עושים הכל בשביל להציל את מי שאפשר. כן, גם אם פירושו של דבר גירושים. עדיף לחיות כגרושה ולגדל לבד את הילדים, אם יש כאלה, או לאמץ בעל חיים אם את גרושה ללא ילדים. עדיף מאוד להתגרש מאשר להירצח. זה נכון שהיו גם גרושות שנרצחו, אבל הסיכוי להירצח כאישה נשואה יותר גבוה. הנה רק הבוקר בחדשות ידיעה שעוד אישה (נשואה) נרצחה. אז יש סדרי עדיפויות. אני כותבת את זה כאישה גרושה שעדיין בסכנת חיים להירצח. אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון שהתגרשתי ואם בזכות דבורי יינצלו חיים של אישה אחת או ילד/ה – אז שווה כל מילה ומילה שהיא כותבת. (זוהי תגובתה של רוחמה גמרמן, אישה שסיפורה ידוע בציבור, הקימה את "פורום של תקווה" לנפגעות ונפגעי כתות ובני משפחותיהם, וניצלה ממוות על ידי מי שהיה אז בעלה).

לפי עניות דעתי: בגלל שאת באמירותייך כ"כ עדינה ושומרת על צנעת הפרט ולא מפרטת ומספרת בגלוי למה הגעת להחלטה שלך, ולדעתי זה ראוי לציון מיוחד, אולי היא כביכול חושבת שאלו סתם דברים פשוטים של החיים שגרמו לך לסיים קשר, שהוא היה מזיק והרסני…

יש משהו בדבריה, כיוון שאת מדגישה את החירות שלך אחרי הגירושין, ונשים אומרות לעצמן, אם זה כך אולי כדאי לחשוב על האופציה הזו. לדעתי, בגלל שאת אישה עוצמתית זה נכון עבורך, אבל רוב רובן של הנשים לא עשויות מהחומר הזה, והמציאות בשטח היא שאחרי גירושין נשים מרגישות לא טוב (בלשון המעטה), וקשה להן מאד מאד עם המציאות הקשה הזו, ולא מרגישות כלל חירות. אז כן, את צריכה להיזהר!!.

חושבת שאת מציפה את היומיום עם הקשיים, עם התודה עם האמונה, עם שליחות, בסיטואציות החיים השונות. בהתמודדויות עם דברים כאלה ואחרים. מוערך בעיני.

לא יודעת. אני עוקבת אדוקה ולא השתכנעתי להתגרש. אף אחד לא מתגרש כדי שיהיה יותר טוב או פחות טוב אחרי הגירושים. מתגרשים כשהזוגיות מגיעה לקיצה.

אני בהלם מהתגובה שלה

אני בהלם מכ"כ הרבה אספקטים

נשים (וגברים) צריכים להיות במקום טוב ובשום אופן לא לסבול מתוך פחד מ…

לא טוב לך? אל תישאר במקום הזה. תמצא את הפתרון שהכי נכון לך. ותדע שיש גם קושי. אבל הקושי שווה את זה.

מכבדת את תגובתה, אך מחזקת אותך כי לא נקרא כך מהטקסטים.. לדעתי, זו בסה"כ שיקוף חוויה.

האמת היא שיש רגעים שפשוט בא לי לחבק אותך ולהגיד לך: איזו גיבורה את!! איזה עוצמות ואיך את סוחבת/דוחפת את הבית שלך והילדים קדימה.

פשוט לבוא ולתת לך יד וחיבוק תומך ואוהב. לא רק בגלל הגירושין – בגלל שאר האתגרים וגם בגלל שאת פשוט מותק אמיתית.

את לא משכנעת להתגרש, נקודה!

את כן משכנעת שמגיע לכל אישה זוגיות טובה ותומכת.

יישר כח על הפוסטים המחזקים, שיהיו לך חיים מאושרים ותבחרי תמיד בטוב

זו פרשנות לא נכונה שלה.

את מעודדת נשים לחיות בשמחה ובשלמות עם עצמן. לשים לב שטוב להן.

ואז שכל אישה תיפרד מהחלקים הרעילים שלה בעקבותייך, זה מצוין!

וזה לא חייב להתבטא בגירושין אלא במליון ואחת דרכים שבהם אנחנו עיוורות לגבי עצמינו, וטוב להתחיל לשאול.

את מספרת את הסיפור שלך מזווית שלך ומהחוויה שלך. אינך משכנעת אף אחת להתגרש אבל יכול להיות שאת מאירה לאחרים תובנות לחיים שעליהם לחשוב עליהן ואולי להסיק לגבי חייהם.

ממש לא!

זה שלה, לא שלך!

בטח היא בדילמה עם עצמה ומצאה על מי להפיל את הבעיות שלה.

מי שצריך שישכנעו אותו להתגרש כנראה צריך את זה.. או לפחות לחשוב על זה.. אם לצורך חיזוק הביטחון הפנימי מול כל אמירה חיצונית או לחילופין לשקול אם יש מקום לשכנוע הזה.

לדעתי מי שיודעת באמת בתוך ליבה שהיא צריכה להתגרש אך פוחדת – הפוסטים שלך נותנים לה אומץ

מי שחיה באושר או בזוגיות נורמלית זה בטוח לא משכנע אותה לעשות משהו שלא חשבה עליו.

ניראה לי הפוסטים שלך נוגעים בה וזה גורם לה לעשות השלכה מחייה…

לא הייתי אומרת שאת משכנעת נשים להתגרש. את כן מנרמלת את זה ומראה שזה לא כזה מפחיד, וזה יכול להפחיד אנשים שרגילים בשליטה...

אני ממש שמחה על הפוסטים שלך! ומי שצריכה להתגרש, וצריכה לעשות את השיקול הכואב הזה, תדע למי לפנות

דבורי לא משכנעת ולא מנסה לשכנע. היא גם לא מנסה להוות דוגמא ומופת לאישה גרושה.

זה הדף שלה והיא פשוט מספרת את סיפור חייה ומשתפת אותנו. זהו.

אוהבים אותך מלאאאאא, דבורי!!!!

דבורי יקרה, את ממש לא משכנעת להתגרש. את מראה שלא חייבים להמשיך ולסבול כשרע לנו.

את משכנעת נשים לא להיות במקום שרע גם במחיר של קושי. את נותנת את האפשרות של הצלת חיים של נשים. תמשיכי ותבורכי.

קודם כל אוהבת את הכתיבה שלך, נעים לקרוא אותך וככל שזה ארוך יותר אני נהנית יותר. כשקראתי על הגירושין גילית טפח וכיסית 100 טפחים (לפחות לתחושתי) והיה כאב והיה בילבול אבל היה גם ביטחון שזה מה שנכון לעשות וכאחת שמתמודדת עם חיי נישואין שקוראים אותי אל הדגל פעם אחרי פעם – כל פוסט שלך קרא לי: אולי, אולי יהיה נכון יותר להתגרש ולנוח כמו דבורי? לא הייתי אומרת שאת משכנעת להתגרש אבל יש משהו מאוד מגרה בכתיבה שלך, מאוד מפתה שיהיה שקט, שלילדים יהיה טוב יותר (שאני יכולה לישון שבת שלמה לבד בשקט) ואחרי שנים שהגירושים ירדו מהפרק והיה ברור לי שאני רוצה לעבוד על מה שצריך כדי שיהיה טוב פתאום יש ספיקות.

את כותבת יפה את הסיפור שלך וזכותך אבל לטעמי הכובע של אשת מקצוע והתוכן לא מסתנכרנים יפה.

מיותר לציין (או שלא?) שמצפוני נקי.

אין בכוונתי לעודד נשים להתגרש ולקוחותיי, גם אלו שבאות אלי במצבים לא פשוטים, יכולות להעיד שגירושים היא האפשרות האחרונה בהחלט.

גם אין בכוונתי להמשיך ולכתוב כל היום בנושא הגירושים. ברור שהם חלק משמעותי מאד מחיי ואמשיך לשתף כפי שעשיתי תמיד, אך אין לי שום רצון להפוך את הפוסטים שלי לכאלו המתמקדים בגירושיי.

וכעת, תורך, להביע את דעתך.

איתך, במסע הנכון לך, ורק לך!

מומחית ליצירת שינויים, לטובה

מייסדת ומנכ"ל סוויטש – מרכז מוביל לשינוי