fbpx

ציפרלקס ואקמול (חלק שני בנושא כדורים פסיכיאטריים)

אם עוד לא קראת את הפוסט הקודם, כדאי שתקראי עכשיו בלחיצה כאן

 

בואו לא ניתמם, ידעתי שהפוסט של שבוע שעבר יעשה הדים ולכן בחרתי לכתוב אותו בכל זאת.

אני רוצה להשפיע.

אני רוצה להזיז את העולם.

אני רוצה לראות גל של שינוי שוטף את כולנו.

יש נושאים שאני רוצה לגעת בהם ולא עושה את זה כי המחיר שבני ביתי ישלמו יהיה גבוה מידי, והם לפני כולם.

יש פרשיות שהייתי רוצה לצאת עם רמקול לרחובות ולהביע את דעתי, לזעוק מהנשמה, להביא לשינוי, ואני שותקת,

וזה לא פשוט לי בכלל.

אני בוחרת את המלחמות שלי, את החשיפות שלי, את המחירים שאני מוכנה לשלם.

התגובות שקיבלתי היו צפויות: החל מ"תודה", המשך ב"כל הברכות שבעולם" וכלה ב…

אנשים ונשים שבזכות הפוסט שלי שינו את גישתם לטיפול תרופתי פסיכיאטרי.

וכן, אני יודעת על כמה שכבר השבוע פנו לרופא\ה והתחילו ליטול תרופה שמתאימה למצבם הנפשי.

בשבילם כתבתי את הפוסט הזה.

ובשביל מי שעוד יעזור לעצמו מתישהו, בזכות הפוסט הזה.

מצורף לפוסט קובץ של תגובות בודדות מתוך מאות! שמספרות את הערך של הפוסט שכתבתי.

 

השבוע אני רוצה להוסיף ולדייק עוד קצת מידע בעקבות שאלות ותגובות שקיבלתי בשבוע האחרון.

כמובן שהפוסט הזה וקודמו אינם מסכמים עולם שלם של טיפול תרופתי פסיכיאטרי שלא מדובר מספיק,

אבל זה המעט שאני יכולה לעשות כרגע, אז קחו כל מה שאתם יכולים.

 

למה כתבת רק על ציפרלקס?

במהלך הפוסט כתבתי על כמה תרופות מקבוצת SSRI וברובו השתמשתי בתרופה "ציפרלקס", משום שהיא הנפוצה ביותר.

מבחינתי, ציפרלקס זה שם קוד לטיפול תרופתי הקל ביותר מקבוצת הכדורים הפסיכיאטריים

מצ"ב קובץ עם מחקר מרתק בנושא.

 

למה כתבת שציפרלקס הוא כדור פסיכיאטרי? אם רופא משפחה נותן אותו אז הוא לא פסיכיאטרי

הוא כן. עד הרפורמה בתחום הבריאות רופאי משפחה לא יכלו לתת מרשם לטיפול תרופתי ממשפחת ה SSRI,

ורק לאחר הרפורמה הם קיבלו את ההכשרה ואת הסמכות, וזאת על מנת לא לעכב "מקרים קלים" בהמתנה של חודשים(!!!) לאבחון פסיכיאטרי.

בהגדרה הרפואית מדובר בכדורים שמשתייכים לקבוצת הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי.

 

זה לא טוב שאת מעודדת טיפול בתרופה מסוימת. לא לכולם זה מתאים, יש תרופות אחרות

כפי שכבר כתבתי בפוסט הקודם שוב ושוב, זוהי התרופה הנפוצה והשכיחה ביותר. זה לא אומר שהיא מתאימה לכולם. בשביל זה יש פסיכיאטר שמתאים את הטיפול התרופתי לכל אחד בהתאם למצבו.

הייתה לי לקוחה שהציפרלקס השפיעה עליה מאד לרעה. אחרי שהיא הסכימה לנסות שוב,

היא קיבלה טיפול תרופתי אחר שהתאים לה מאד וסייע לה להתאושש ממשבר מורכב.

 

דיברת על אלו שהתחילו טיפול תרופתי בזכותך. האם היו גם מקרים אחרים?

כן. יש מקרים שבזכות הטיפול הרגשי הורידו מינונים של טיפול תרופתי בליווי פסיכיאטרי צמוד!

יש גם כאלו ששינו את הטיפול התרופתי, ויש כאלו שסיימו איתם לגמרי.

כל מקרה לגופו.

אני עדיין הכי גאה במקרים שבחרו להפסיק לסבול והתחילו טיפול תרופתי למרות הסטיגמות והאמונות השגויות.

שם התחיל תהליך השינוי המשמעותי עבורם.

 

לא כתבת על תופעות הלוואי

כתבתי שיש תופעות לוואי, בדיוק כמו כל תרופה אחרת.

בפניה לרופא יש לברר באופן אינדיבדואלי נקודה זו.

מנסיוני, תופעות הלוואי קלות מאד ולתקופה קצרה מאד (אגב, לא תמיד יש תופעות לוואי),

והן מזיקות הרבה פחות מתופעות הלוואי של מי שלא לוקח את הטיפול הנדרש.

 

תופעת הלוואי הכי מסוכנת בנטילת טיפול תרופתי כמו ציפרלקס היא מחשבות אובדניות

בעלון לצרכן מופיעה תופעת לוואי זו כאחת ממכלול תופעות הלוואי.

ועדיין, אחוז המתאבדים בגלל דיכאון לא מטופל בישראל עומד, נכון לשנת 2019, על 15%!!!

אין מחקרים על מתאבדים כתוצאה מהטיפול התרופתי.

כאמור, יש ליטול את התרופה בליווי רפואי כדי לוודא שהיא מסייעת ואינה מזיקה.

 

עוד כמה נקודות חשובות:

לגבי הפרעות נפשיות ומחלות נפש שדורשות טיפול תרופתי יותר מורכב, שיש לו השפעות והשלכות שונות,

אני אגיד דבר אחד:

בעבר, מי שהיה זקוק למשקפיים, היה נחשב לבעל מום.

הייתם מדמיינים היום שמי שזקוק לפריט האופנה הזה ייחשב ל"בעל מום"?

נכון, זה לא אותו הדבר, ועדיין, אדם שימנע מעצמו לראות טוב יותר רק בגלל שלהיות משקפופר נחשב לבעל מום,

הוא אדם שבוחר באופן מודע להפסיד חלק גדול מהחיים בשם ה"מה יגידו".

אם יש לך מחלת נפש שפוגעת באיכות החיים, מבחינתי, לפחות, אין שאלה אם ליטול תרופה שיכולה לסייע,

ולא איכפת לי איך קוראים לה ומה הסטיגמות לגביה, כל עוד היא מסייעת לתפקד ולחיות טוב יותר את החיים.

לדעתי, זו השורה התחתונה בכל הקשור לעולם הנפש.

 

זכרו, המחיר שלך אי נטילת טיפול תרופתי נדרש הוא איום ונורא!

האדם עצמו וכל הסביבה שלו סובלים סבל בל יתואר. הפגיעה המערכתית רחבה הרבה מעבר למה שנראה.

ילדים שגדלים בצל אמא או אבא שסובלים מחרדה, לחץ, מתח, אלימות (לסוגיה השונים), התפרצויות זעם, כעסים, ניתוקים, דיכאון, הם ילדים פגועים שיסבלו כל חייהם אם הם בעצמם לא יטופלו. אלו ילדים שגדלים עם קשיים רבים,

קשיים התפתחותיים, בריאותיים, פיזיים ורגשיים. וכן, גם נפשיים.

שלא לדבר על אחוז גירושין שרק הולך ועולה, והרבה מאד מהמקרים יכלו להימנע אם בן או בת הזוג היו מטפלים בעצמם

כנדרש, כולל תרופה פסיכיאטרית.

ואלו שלא מתגרשים, איך הם חיים, כשמי שצריך לקבל טיפול אינו מטופל?

או כמו שכתב אחד מהעוקבים שלי:

"לדעתי מי שמעשן (סיגריות) בשביל לפרוק לחצים נמצא במצב יותר גרוע" ואני מסכימה איתו לגמרי.

 

נ.ב.

הגיל השלישי מאד סובל מדיכאון. הירידה בתיפקוד ובתחושת המשמעות, הצורך להסתייע באחרים ולהיות תלויים בהם,

הירידה בבריאות הפיזית ושלל גורמים נוספים משפיעים מאד על מצב הרוח והמוטיבציה שלהם.

רק שתדעו שגם להם אפשר לעזור בעזרת טיפול תרופתי קל. התייעצו עם אנשי המקצוע.

 

ולסיום, זה מה שכתבה לי מנהלת גמ"ח תרופות:

דבורי יקרה, את גדולה מהחיים!

זה פוסט של הצלת חיים.

פשוט כך!

אגלה לך בסוד, שיש לי גמ"ח תרופות.

כמות האנשים שנראים לנו הכי חזקים, מצליחנים, מתמודדים, "עשויים מחומר אחר" שמבקשים ממני כדורים פסיכיאטרים

כי נתקעו בלי וכדו היא עצומה.

זה מלמד אותי שאין דבר כזה להיות עשוי מחומר אחר.

יש אנשים שפשוט בוחרים לעזור לעצמם במצבים מסויימים ומנצלים את היכולות שלהם עד תום.

פשוט בעזרת חומר "אחר" שבלעדיו הם לא היו מצליחים לעשות את זה.

רק בריאות לכולם.

הנפש והגוף!

 

אני יודעת שרק פתחתי תיבת פנדורה.

נכון לרגע זה, זה הפוסט השני והאחרון בנושא.

מקווה להיות שליחה טובה ונאמנה.

 

אל תשכחי: יש 2 קבצים מצורפים מוזמנת לקרוא אותם.

מוזמנת להפיץ את הפוסט הזה והקודם לטובת מי שצריכה אותו.

העשור שבו ציפרלקס הפך לאקמול (1)

תגובות – ציפרלקס

 

איתך, בבריאות הנפש והרגש

דבורי רובינשטיין (וקשטוק)

מומחית ליצירת שינויים, לטובה

מייסדת ומנכ"ל סוויטש – מרכז מוביל לשינוי

שנה חדשה
קורונה
צוות המרכז
פרשת לך לך
פנטזיית ההצלה
מרכז סוויטש

מה את חושבת על הפוסט הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש לי מקום בגן עדן

בשבועיים האחרונים חזרו על עצמם כמה וכמה מקרים בקליניקה שיש להם מכנה משותף אחד, ואני

מה שווה טיפת מים?

את הפוסט הזה כתבתי ושלחתי לקהילת הנשים שאני מדוורת אליה ב 2015, לפני 8 שנים!

כשהאדמה רועדת

יש פוסטים שאני כותבת והידיים שלי רועדות, הלב דופק והמח שואל שוב: לשלוח? לא לשלוח?

כח עצמי

לפני כשלושה שבועות, בהזדמנות כמעט חד פעמית, הוזמנתי להצטרף לקבוצת חברות שטסה לאיטליה, ארץ חלומותיי.

בראשית

השבת קראנו את פרשת בראשית. הפרשה שהיא תחילת הכל. הקב"ה ברא את כל העולם ורק

משנה שם – משנה מזל

אתחיל מהשורה התחתונה: חזרתי לשם נעוריי, ומעתה שם המשפחה שלי הוא: רובינשטיין.   ועכשיו לפוסט:

עוד רגע חוגגת

בעוד מס' ימים אני זוכה לחגוג לבני סיום מסכת ומעין "בר מצווה". למה, מעין? כי

להאלם בלי להעלם

הפוסט הזה הוא המשך לפוסט אחר שכתבתי לפני מספר שבועות תחת הכותרת: "איזו הזדמנות ניצלתי

כשהאדמה רועדת – 2

בעקבות הפוסט הקודם קיבלתי מאות תגובות. רובן הגדול והמכריע – תגובות של תודה, של הקלה,

דילוג לתוכן