fbpx

על הדבש ועל העוקץ

המגזינון הראשון יוצא לדרך.
"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

השם "על הדבש ועל העוקץ" (ויש שכיוונו ל"על האומץ") נבחר משום שהוא הוצע על ידי עשרות נשים!!! שהחליטו שהוא תפור עלי, כי יש בו גם וגם, בדיוק מה שאני משתפת.
אם תשאלו אותי, זה בדיוק כמו החיים, תכל'ס.
ואני בכלל רציתי שם שהמילה סוויטש משולבת בו. מספיק גם ככה כתבתי כמעט 22 עמודים שאני במרכזם, חלק מהם אפילו עוד לא הועלו לרשת החברתית שממנה התחיל הרעיון.
אז לא יזיק לי קצת צניעות.
אלא ש 95% מהשמות שהצעתן סובבו סביב השם שלי. זה היה מעניין.
כל הנשים שבחרו את השם תקבלנה חודשיים במתנה, מהרגע שהמגזין יישלח רק לרוכשות.
בשבוע הבא תיהיה אפשרות לרכוש אותו במנוי מתחדש, מידי חודש, כלומר, לרכוש מנוי חודשי ולהחליט בכל שלב אם את רוצה להפסיק את המנוי, ובלחיצת כפתור – את מפסיקה לשלם.
ועדיין, בכנות, אני פתוחה לשם חדש שמשתמש במילה סוויטש שאני אוהבת מאד ושהוא זה שצריך להיות במרכז, כי אני כאן בשביל להעביר מסרים, כח, כלים והשראה – לעשות שינויים, לטובה.

הצוות ואני עמלנו עליו לא מעט.
מודה, הוא עוד לא מושלם, וגם אם לעולם לא יהיה (כי אני לא מאמינה במושג 'מושלם') הוא עדיין יכול להיות טוב יותר, ובעז"ה הוא עוד ישתפר.

מה מחכה לך במגזינון?
הו, ה-מ-ו-ן!
פתיח ארוך, כמו פוסט.
וגם
4 פוסטים שלא קראת, אחד מהם נכתב מהחלק הפנימי שבתוך האיברים הפנימיים (וטעימה פיצית מהתגובות ברשת לכל אחד מהם).
וגם
מתכון מעלף שאין מצב שאת לא מכינה לחג (בשילוב תמונות. עניין נדיר כי לא תראי הרבה תמונות של המתכונים שלי. למי יש זמן לפינוקים שכאלו).
וגם
פוסט נוסף תחת קטגוריה של "להשפיע טוב" עם אפשרות לעשות משהו פיצפון לכבוד ראש השנה שמיד ימריא את הזכויות שלך אל על.
וגם
סרטון העצמה שאני מאד מאד מאד אוהבת. בלחיצה עליו תועברי לג'מבו מייל, שם יחכה לך הסרטון לצפייה מיידית.
וגם
כמה מילים של כח שיהיו פינה חמה למילים שבלב שלא אני כתבתי.
ואני מבטיחה שמלכתחילה זה היה אמור להיות רק פוסטים אבל כל הזמן אני רוצה להוסיף עוד תוכן .

רק שתדענה,
המגזינון עוצב וטופל בין אזעקה לאזעקה, כשהילדים הקטנים של הצוות של "משרדית" – שירותי משרד במיקור חוץ שמלווה אותי בשנים האחרונות (עד שאמצא מזכירה מתאימה. פתוחה להצעות), שוהים בבית ולא הולכים למסגרות, כשאזעקה מצד אחד, ילד מתבכיין מצד שני, ואני – על הראש.
אז תודות לדבורי, המייסדת והמנכל"ית.
לאה, שנותנת לי מענה ובעיקר גב, כשאני לא פנויה להתעסק עם ענייני ניירת (אם יש לכן תלונות – פנו אליה).
וחגית, המעצבת, שטירטרתי אותה היום בלי סוף. מקווה שהיא הצליחה לשתות משהו בין לבין.
בלעדיהן המגזינון הזה לא היה קורה!
הניה, אחותי, כמובן. שגם אותה אני מטרטרת והיא מעולם לא התלוננה על זה.
אני יודעת שנמאס לכן לקרוא את השם שלה, אבל תדענה שעוד לא פירגנתי לה בחצי ממה שמגיע לה.
והקב"ה, שנתן לי את המח ואת הלב, את כשורי הכתיבה ואת הסיעתא דשמייא.

הסרטון ממתין בג'מבו מייל, מה שאומר שרוב החסימות מאפשרות קבלת חומר בדרך זו.
אם מסיבה כל שהיא לא הצלחת לפתוח אותו – השיבי למייל זה ודבורי או לאה יטפלו בפנייתך.

כאן את יכולה להתרשם מהמגזינון.

חשוב!
את 2 המגזינונים הראשונים אפשר וכדאי להפיץ הלאה, לכל דכפין.
באם יש מישהי שמעוניינת להצטרף לרשימת הדיוור ולקבל פוסט אחד בשבוע מלא תוכן וגם לקבל את המגזינון הבא במתנה, יכולה לכתוב לי לכאן: magazinon@walla.com

מקווה שתאהבי, שתתחברי, ובעיקר, שתיתרמי ותצליחי לשפר את איכות חייך!

פתוחה להערות, הארות, מחשבות, רעיונות ושלל דברים טובים.

איתך, לא רק במוצ"ש אלא כל השבוע

שנה חדשה
קורונה
צוות המרכז
פרשת לך לך
פנטזיית ההצלה
מרכז סוויטש

מה את חושבת על הפוסט הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואהבת לרעך – כמוך!

בכלל רציתי לכתוב פוסט אחר, אבל ככה זה לפעמים, כשאני מתיישבת על המחשב. פתאום נכתב

חיסון נגד קורונה

כידוע, נולדתי במסגרת חרדית, במשפחה חרדית אותנטית, לפי כל הכללים. מכל מיני סיבות שחלקן מובנות

יש לי מקום בגן עדן

בשבועיים האחרונים חזרו על עצמם כמה וכמה מקרים בקליניקה שיש להם מכנה משותף אחד, ואני

לחשב מסלול מחדש

אפשר כבר לברך את ברכת "מועדים לשגרה"? או אולי "מועדות לשגרה?" מקווה שנחתת אחרי חג

משנה שם – משנה מזל

אתחיל מהשורה התחתונה: חזרתי לשם נעוריי, ומעתה שם המשפחה שלי הוא: רובינשטיין.   ועכשיו לפוסט:

התגעגעתי לכאב

ימים עמוסים מאד עוברים עלי. עמוסים בצורה לא שפויה. כל מיני דברים שצריך לטפל בהם,

שימי לב

(לפעמים, אם כי נראה לי שתמיד) הדרך היחידה לקבל פרופורציות היא להגיע אל המקום הקשה

למה אנחנו זוכרים?

דמייני רגע שכל הזכרונות נלקחו ממך. לא הטובים ולא הרעים. גם אלו מאתמול, מלפני שנה

מפתח אל הלב

את האמת, תכננתי לכתוב משהו אחר השבוע, אלא שאחרי התגובות שקיבלתי על פרסום הפוסט הזה

פעם ראשונה

בשנה האחרונה יש אצלי הרבה "פעם ראשונה". את השבת האחרונה עשינו הילדים ואני, בלי אבא

יש לי בעיית תקשורת

מאז הפוסט שכתבתי על הפרעת תקשורת הגיעו עשרות מיילים שביטאו את הכאב העז של נשים

דילוג לתוכן