fbpx

אלימות נגד נשים

הפוסט הזה קצת חריג ביחס לרוב הפוסטים שלי, והגיע זמנו להיכתב.

למרות שמחר נתחיל לחגוג את אחד החגים המרגשים והמיוחדים, חג החנוכה, (בעצם, איזה חג הוא לא כזה?), אני בוחרת לנצל את ההזדמנות השבועית שלי לכתוב דווקא על הנושא הזה היום כיוון שב – 25 לחודש נובמבר למניינם, (לפני 3 ימים) חל יום המאבק הבינלאומי לאלימות נגד נשים.

ולאור המקרים הרבים שארעו בשנה האחרונה ולאור השינויים שהחברה החרדית עוברת, אני מרגישה זכות וחובה להתייחס (גם) לנושא הזה.

אתחיל מהעובדה הפשוטה: אני לא מומחית בתחום האלימות נגד נשים. יש לכך נשות מקצוע עם התמחות ספציפית. בצוות שלי יש מס' מצומצם של מומחיות בתחום בשלב הזה (ואשמח לצרף עוד נשות מקצוע העוסקות בתחום. מוזמנות לשלוח מייל עם רקע מקצועי ואשמח ליצור איתכן קשר). יחד עם זה, לאור העבודה שלי אני נתקלת באלימות נגד נשים כל הזמן, ומפנה אותן הלאה לכתובות מתאימות יותר אני מוצאת לנכון לכתוב על כך בקצרה.

חלקן אפילו לא יודעות שהן נמצאות בתוך קשר אלים, וזה החסד הראשון שלי איתן: לעזור להן לפקוח את העיניים בזמן ובקצב המתאים להן.

לכבוד היום הבינלאומי, הנה כמה עובדות שכל אישה חייבת לדעת, גם אלו שרוצות לסגור את עיניהן ואוזניהן כאילו הנושא הזה לא קיים:

  1. אלימות נגד נשים קיימת בכל מגזר, גם במגזר החרדי שלא חף מאלימות נגד נשים.
  2. אלא שבמגזר החרדי האיצטלא המקובלת של האלימות היא במסווה של "הלכה", "תורה" ו"ככה הרבנים אמרו".
    אבל זה שקר. הרי ממילא האישה לא תוכל לדעת את זה…
  3. אלימות היא לא רק מכות, חבטות, או כל מה שנראה מובן שנכלל במושג "אלימות". יש גם אלימות מילולית, רגשית, כלכלית, מינית.
  4. לאלימות יש צורות רבות ושונות, והנה תמצית קלה:

– גבר שמונע מאשתו להחזיק כרטיס אשראי או מזומן או כל אמצעי תשלום אחר, אין לה גישה לחשבון הבנק, היא לא יכולה למשוך כסף וכל קניה דורשת את רשותו והסכמתו. היא תלויה בסכום יומי\שבועי\חודשי שהוא מקציב לה, וגם בסכום הזה היא נדרשת להראות קבלות ו\או לדווח על כל הוצאה.

כמובן שסעיף זה אינו רלוונטי במידה ומדובר באישה מכורה לקניות שבהוראת אנשי מקצוע לא יכולה להחזיק כל גישה לכסף כחלק מההליך הטיפולי.

– גבר שיכול לקנות לעצמו כל מה שמתחשק לו אבל לאשתו ולילדיו – פתאום אין לו כסף.

– גבר שמכריח את אשתו לספק את צרכיו האישיים מבלי להתחשב בצרכיה, בכוחותיה, ומבלי לסייע לה לרצות להקדיש את הזמן ואת כל הנדרש לשם כך, לרוב בצירוף איומים ואזהרות בחסות התורה ותחת ציטוטים על מחוייבות האישה בנושאים רגישים אלו. מה שהוא לא טורח לומר, זה שבנושא זה יש גם לו הלכות רבות ושאסור לגבר לכפות את עצמו על אשתו, וחובתו לרצותה (ר' בקמץ), ובכל מקרה יש לשאול שאלת רב בנושא זה, ולא פעם ההלכה היא לטובת האישה (אבל נשים לא טורחות לשאול ומסתמכות על הבעל, וכשמדובר בגבר שפועל ממקום אינטרסנטי – ההלכה, מבחינתו, לגמרי לא במקום הראשון, אלא כשהיא משרתת את הצרכים שלו).

– גבר שמעביר את ימיו בבטלה מוחלטת ומאלץ את אשתו לעבוד כדי לפרנס את הבית, ובמקביל להמשיך ולדאוג לילדים, לכביסות, ולכל מה שצריך, בעוד הוא נהנה מהחיים.

– גבר שמשפיל את אשתו עד עפר, מקטין אותה בכל הזדמנות, לועג לה, מספר לה שאף אחד אחר ממילא לא היה רוצה אותה והוא עוד עושה לה טובה שהוא נשוי לה.

– אישה שאין מקום לדעתה. יש דעה אחת ואמת אחת והיא… שלו.

– אישה ש'הולכת על ביצים' וחיה בחשש אמיתי.

– אישה שבעלה מעיר אותה בלילה, או כשהיא נחה את שנת הצהריים שלה, כשהוא מחליט שהוא צריך ממנה משהו (ולא משנה מה), וחוזר על כך שוב ושוב לפי ראות עיניו.

– גבר שמידי פעם, מסיבות כאלו ואחרות (ואין אף סיבה שהיא מוצדקת בכל מקרה) נתקף בהתקף זעם, מתפרץ ללא שליטה, שובר חפצים, מפרק דלת בבית, ומכלה את זעמו על עצים ואבנים בנוכחות אשתו ו\או הילדים.

ויש עוד דוגמאות רבות מאד…

כל אלו ועוד נכנסים תחת מסגרת של "אלימות" ונמנעתי מדוגמאות שהלב לא יכול לסבול.

  1. הקושי הכי גדול, כנראה, בנושא זה, הוא לעזור לאישה שחווה אלימות לצאת מהמקום הזה. לרוב הן יכחישו, יקטינו את עוצמת הפגיעה או יגנו על הצד הפוגע. צריך הרבה סבלנות ואורך רוח כדי לעזור להן לאזור אומץ ולפנות לעזרה. אם את מכירה מישהי כזו, דבר ראשון – תיהי איתה בשלבי העיכול ופני להתייעץ עם נשות מקצוע.
  2. רוב הסיפורים של אלימות נגד נשים מתקשרים באופן כזה או אחר לנשים חלשות, ממעמד סוציואקונומי נמוך, או נשים ללא השכלה, או ללא מעמד וכו', אולם בשנים האחרונות נפגשתי עם עשרות נשים חזקות, בעלות מעמד והשפעה, חלקן משמשות בעמדות מפתח בארגונים, עמותות וחברות, שביום-יום שלהן 'מזיזות הרים' בכל הנוגע לפעילות העסקית, הציבורית או החברתית שלהן, חלקן נשות רבנים(!), מורי הוראה, משמשים של גדולי הדור ועוד, אבל בבית הן סמרטוט, כחפץ כמעט, חיות תחת איום אמיתי וחשש לצאת החוצה עם הסיפור שלהן כי בעליהן בעלי מעמד וכח, מוברגים היטב ומקושרים בקשרים 'הנכונים', ובחוויה שלהן "אין להן סיכוי" לעמוד מול הבעל שלהן.

כן, גם נשים חזקות, חכמות ומוצלחות חוות אלימות. אם את כזו – את לא לבד.

  1. כשאישה מתחילה לפקפק בעצמה, או בשפיותה, בגלל בעלה, היא חווה אלימות.

אלו סימני אזהרה בסיסיים לכל אישה כדי לבדוק עם עצמה האם היא עוברת התעללות בתוך מערכת יחסים.

 

כאמור, זו לא המומחיות שלי ולכן הפוסט הזה לא מפרט יותר מידי. במקרים אלו אני מציעה לפנות, במידת הצורך וגם במצב של ספק, לאפשרויות הבאות:

אפשרות 1: המוקד הטלפוני של משרד הרווחה שמספרו 118 הנותן מענה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בכל ימות השנה (למעט יום כיפור).

במוקד ניתן מידע וסיוע בנושאי רווחה, מיצוי זכויות וזכויות עובדים, לכל סוגי הפונים, כגון:

    • ילדים וצעירים במצבי מצוקה וסיכון
    • אזרחים ותיקים וניצולי שואה בודדים
    • נפגעי אלימות במשפחה
    • יחידים ומשפחות המתמודדים עם קשיים כלכליים
    • נפגעי התמכרויות
    • אנשים עם מוגבלויות ובני משפחתם
    • אנשים הפונים בנושאי אימוץ ואומנה

אפשרות 2: עמותת בת מלך – סיוע לנשים דתיות וחרדיות הסובלות מהתעללות על ידי בעליהן.

עמותת בת מלך מעניקה סיוע נפשי ומשפטי לנשים דתיות-חרדיות הסובלות מהתעללות פיזית ונפשית ע”י בעליהן ונמצאות בסכנת חיים.

הקו החם 1-800-292-333.

נ.ב. חשוב:

כשאישה נמצאת בסכנת חיים, חובה עליה להרים טלפון לאחת מהאפשרויות הנ"ל ולבקש עזרה מיידית.

במקרים בהם אישה מזהה שהיא בקשר פוגעני אך לא נמצאת בסכנת חיים, יש לפנות לאנשי מקצוע העוסקים בתחום (אני יכולה להפנות אליהם) על מנת לקבל עזרה ולעבור תהליך בו האישה תקבל כח ותיהיה חזקה מספיק לעמוד מול הפוגע ולעצור את התנהגותו, או, במקביל, לקבל כח להפסיק את הקשר.

 

ולסיום, הנה אחת הדרכים לקבל עזרה במצב של סכנת חיים שרץ ברשת. אין לי מושג מה המקור אבל מפאת החשיבות – אני מעבירה אותו אליכן כמו שהוא.

משטרה: "משטרה שלום"

אישה: "שלום, אני רוצה להזמין פיצה משפחתית"

משטרה: "גברת, התקשרת למשטרה, לא לפיצה"

אישה: "הכתובת זה צ'לנוב 6, תל אביב"

משטרה: "גברת, לא שמעת מה אמרתי? אין לי זמן למשחקים, תתביישי לך שאת מבזבזת זמן למשטרה, את יודעת כמה עומס יש לנו פה? שלום, ביי!"

אישה: "לא לא את לא מבינה! אני חייבת לעשות הזמנה למרות שיש עומס! בבקשה בבקשה תקשיבי"

משטרה:

אישה:

משטרה: "גברת, את נמצאת באמת באיזושהי מצוקה וצריכה עזרה?"

אישה: "כן"

משטרה: "אז למה את לא אומרת פשוט מה הבעיה?"

אישה: "לא, זה לא מתאים אבל משפחתית רגילה עם תוספות תתאים"

משטרה:

אישה:

משטרה: "יש שם מישהו לידך שמאיים עלייך ואת לא רוצה שהוא יידע שהתקשרת למשטרה?"

אישה: "כן, כזה, אבל הגדולה, לא הבינונית, הבינונית לא תספיק לכל המשפחה"

משטרה: "אוקי, תגידי לי חוץ ממך ומי שמאיים אלייך יש עוד מישהו בבית?"

אישה: "שתי תוספות בבקשה, פטריות וזיתים"

משטרה: "אלה הילדים? שני ילדים?"

אישה: "כן"

משטרה: "הגורם המאיים זה האבא? זה בעלך? מישהו אחר?"

אישה: "כן, אני צריכה את ההזמנה בשעה הקרוב"

משטרה: "יש לך דרך לצאת החוצה מהבית עם הילדים?"

אישה: "לא, בלי שתייה"

משטרה: "טוב אז תישארי שם, אני בכל מקרה שולחת ניידת. מה הכתובת עוד פעם?"

אישה: "הכתובת זה צ'לנוב 6, תל אביב"

משטרה: "אוקי, יש ניידת בדרך. האב מוכר לרווחה? יש לו הרשעות קודמות? את מוכּרת לרווחה? יש מישהי שאת בקשר איתה שם?"

אישה: "זאת לא פעם ראשונה אז יש לכם כבר אשראי שלי, תחייבו אותי בבקשה. מתי ההזמנה תגיע?"

משטרה: "תוך 10 דקות לכל היותר, לדעתי פחות. את יכולה להישאר איתי על הקו עד אז?"

אישה: "לא אפשרי. בבקשה שההזמנה תגיע כמה שיותר מהר, הילדים פה רעבים, תודה"

** ניתוק **

כשהמשטרה הגיעה, אכן היה מדובר בגבר אלים ומכה עם הרשעות קודמות של אלימות במשפחה.

הילדים נמצאו מבוהלים מתחת לאחת המיטות בבית עם סימני חבלה על הפנים של הילד הבכור.

האבא הגיע מאוד מאוחר ובאותו יום האוכל שהאישה הכינה לא נראה לו והוא כעס עליה ודרש שהיא תזמין פיצה.

הויכוח התפתח לאלימות, גם נגדה וגם נגד הילדים, ובסוף תחת איומים עליה ועל הילדים שהיו שם היא הרימה את הטלפון כביכול להזמין פיצה.

האישה למדה את הטריק הזה ממקרה דומה שהיה בארה"ב.

מוסר ההשכל הוא לא שרוב הגברים אלימים (הם לא) – ובאמת שרוב האבות נהדרים, אבל צריך ערנות והקשבה ייתרה לפעמים כי לא תמיד מישהו\מישהי במצוקה יכול לבקש עזרה בדרכים המקובלות.

 

מאחלת לכולנו חיים שקטים ורגועים.

 

איתך, גם כשהחיים סוערים.

דבורי וקשטוק

מומחית ליצירת שינויים, לטובה

מייסדת ומנכ"ל סוויטש – מרכז מוביל לשינוי

שנה חדשה
קורונה
צוות המרכז
פרשת לך לך
פנטזיית ההצלה
מרכז סוויטש

מה את חושבת על הפוסט הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

את רק בנאדם!

קודם כל עדכונים על אבא שלי: השבוע שחררנו את אבא ממחלקת קורונה. התחייבנו על בידוד

החיים קשים

כן, החיים קשים קודם כל, תודה על כל התגובות החמות והמעודדות. מצטערת שאין ביכולתי לחזור

למה אנחנו זוכרים?

דמייני רגע שכל הזכרונות נלקחו ממך. לא הטובים ולא הרעים. גם אלו מאתמול, מלפני שנה

משאב או משאבה

הרבה פעמים אני מתבקשת להתייחס לשאלה: איך זה שפעם לא היו כל כך הרבה טיפולים

מי כאן יותר?

השבוע הבן שלנו, טובי, שימלאו לו השבוע 9, נתקל במודעה בעיתון עם השם שלי והלוגו

זוגיות מורכבת

השבוע נחגוג את ט"ו באב, חג האהבה. כל שנה מחדש אני מעלה פוסטים בנושא, הן

השמש והרוח

יש משל אחד שהולך איתי מגיל מאד צעיר. אני תוהה מה גרם לי לזכור אותו

דילוג לתוכן