גם לחזור לשיגרה זה שינוי

היום הראשון ללימודים.

גם אלו שהתחילו בסוף השבוע שעבר – היום התחילו ללמוד יום רגיל, בלי שאמא או אבא יבואו לקחת אותם אחרי שעתיים.

גם מי שלא חווה את הגילים האלו של תחילת שנה במוסדות החינוך, יודעת ומרגישה את ההתחלה הזו. פתאום האוטובוסים חוזרים להתמלא ונהיה צפוף בשעה 8 בבוקר (ואפילו עוד לפני), הרחובות מלאים בילדים עם תיקים ובנות בתלבושת, העובדות חוזרות לעבודה בלי תירוצים ובקשות לאיחורים או חזרה מוקדמת.

אז רבותיי, השיגרה חוזרת!!!

אבל רגע, לפני שהיא חוזרת, שימו לב מה אנחנו עוברות:

שינוי.

פתאום, מחופש גדול, מתקופה די ארוכה בה חווינו שיגרה לא שגרתית של שעות שינה לא מסודרות, תקופה בה הרשינו לעצמינו ולילדים מאכלים פחות בריאים, יציאות למקומות שאנחנו לא נוסעים אליהם ביום-יום (גן חיות, לונה פארק, מחנה אצל סבא וסבתא, חופש בארץ או בחו"ל ועוד) אנחנו חוזרים לסדר יום ברור, שעת קימה קבועה, תפריט די שגרתי, מטלות רגילות נעימות יותר או פחות.

בום. נזרקנו לתקופה חדשה.

אז אני אישה סופר מאורגנת. בכל תקופת החופש הקפדנו בעלי ואני על סדר יום מאד ברור. ב 19:00 הקטנים היו במיטות, לא היו יציאות אל תוך הלילה אלא רק במהלך היום וגם אז – יציאה משמעותית כמו טיול של כמה שעות רק אחת לכמה ימים. בבקרים כולנו קמנו לכל המאוחר בשעה 8 בבוקר (שעה יותר מאוחר מהרגיל) והיה ברור שהחופש לא יוציא אותנו משגרתינו. (אני כן חייבת להודות שהילדים אכלו יותר פיצות, איגלואים ועוד כל מיני דברים שבעלי השתדל שאני לא אדע כי אני זו שעוצרת את מסיבות הממתקים בבית…)

והנה, מערכת החינוך שאנו מרבים לקטר עליה התגייסה לטובתנו והודיעה, כמו כל שנה, על כניסה מדורגת לשיגרת הלימודים החל מגיל הגן (האמצעית שלי בקדם-חובה) וכלה במוסדות החינוך הגבוהים.

הרבה הורים קיטרו על זה. גם אני, קצת, כי עד שכבר מתחילים שנה, ועד שהראשון בספטמבר הגיע… שיתנו לנו לנשום כבר!

אבל זה לא נכון. הילדים צריכים זמן הסתגלות בדיוק כמונו. יש ילדים שיותר, יש ילדים שפחות, אבל כולם צריכים את הזמן הזה: להכיר את הדמויות המשמעותיות שילוו אותם בשנה הקרובה, את הקירות במסגרתם ישהו חצי מיומם, את הכללים של המסגרת הספציפית, את החברות והחברים החדשים שהצטרפו למסגרת ועוד.

ואת יודעת מה?

גם את היית צריכה את זה.

זמן התרגלות. זמן לנחות. זמן להכיר. זמן לעכל. זמן להסתגל לשעון המעורר בבוקר. זמן לקלוט את השינוי המשמעותי.

תוסיפי לזה את העובדה שרבים עלו כיתה או עברו למסגרת משמעותית יותר: מהגן לכיתה א', מהבית ספר לתיכון, מהתלמוד תורה לישיבה, מהתיכון לאוניברסיטה או לצבא… ואלו שינויים משמעותיים מאד.

ואלו הם שינויים פאסיביים. שינויים שנכפים עלינו ואנחנו מגיבים עליהם. אנחנו יכולים רק לבחור איך להגיב עליהם.

מה שאני רוצה להגיד היום זה שלכל שינוי כדאי להיערך ולעשות אותו בהדרגה.

לא לקום בבוקר ולהחליט שמהיום דיאטה (או עדיף, ממחר), שמהיום אני מפסיקה להתרגז, ומהיום אני לא נעלבת, ומהיום אני מספיקה יותר, ומהיום אני מודיעה שאני מתפטרת, והיום אני מחליטה שאני מתחילה לבשל 3 ארוחות גורמה והיום אני…

רגע. סבלנות. תני לעצמך זמן.

החלטת?

עכשיו תבחרי פעולה אחת חשובה שתסמן את השינוי, תכניסי אותו אל חייך ותני לעצמך מרחב לעכל אותו.

הכניסי את הפעולה ליומן, הזכירי אותה לעצמך. הקפידי עליה מידי יום כדי שהיא תוכל להפוך לשיגרה, ואל תשכחי לשלב אותה בשיגרה (בהתאם לשינוי שאת רוצה ליצור): פעם אחת ביום לעודד ילד שקשה לך איתו בבית, פעם אחת ביום להתגבר על פיתוי קלורי מיותר, פעם אחת ביום לעצור ולהגיד תודה על מה שיש, פעם אחת ביום לשבת ולכתוב את החסרונות והיתרונות של העבודה שלך…

לא משנה מה, אבל תתחילי בהדרגה.

ואם ממש קשה לך עם שינויים וכל אחד מהם מוציא אותך משיווי המשקל – אל תישארי עם זה.

זה כמו הילדים האלו, שבימים הראשונים צורחים ובוכים וכואבים את השינוי החדש ולוקח להם הרבה זמן להתרגל.

שינויים הם חלק מהחיים. אנחנו חייבים ללמוד להתיידד איתם ולהתאים את עצמינו אליהם. ויותר מזה, להפיק מהם את המיטב.

צוות של נשות מקצוע מהשורה הראשונה מחכות לעזור לך במרכז "סוויטש' פלוס" שייסדתי: מאמנות, מטפלות ויועצות, כל אחת בתחומה.

לחצי והשאירי את פרטייך ואחזור אליך כדי לחבר אותך לאשת המקצוע שהכי מדויקת בשבילך

איתך, בהתחלה החדשה והמרגשת

דבורי רובינשטיין (וקשטוק)

מומחית ליצירת שינויים, לטובה

מייסדת ומנכ"ל סוויטש – מרכז מוביל לשינוי

וצוות המרכז