fbpx

מערכות יחסים פוגעניות – והדדיות

את הפוסט הזה סיימתי לכתוב בשעה 3:30 בלילה של מוצ"ש, אבל תקלה במערכת הדיוור לא איפשרה לי לשלוח אותו.

מוזמנת להכין קפה, או תה, או מילקשייק, או מה שאת אוהבת, ולקרוא.

בשבוע שעבר כתבתי על גזלייטינג.

קודם כל, סליחה שלא הגבתי לכולם. אני לא מצליחה לעמוד בזה. ב"ה לכל פוסט שלי יש המון המון תגובות,

ואני רק בנאדם אחד. רק שתדעו שקראתי. שאיכפת לי מכל אחת ואחד מכם!

הצטערתי לקבל עשרות תגובות של נשים שהמושג לא זר להן, ושהן חיות במציאות מטורפת, בתוך קשר פוגעני והרסני.

קיבלתי המון בקשות לשליחת חיבוקים ומילים חמות לציפי. הכל הועבר אליה.

קיבלתי גם כמה תגובות שהזכירו לי שחשוב לציין כי לא מדובר רק במערכת יחסים זוגית. בכלל לא.

גזלייטינג קיים גם במערכות יחסים קרובות אחרות, כמו: הורה-ילד, מעסיק/ה-עובד/ת, חברות קרובות ועוד.

הצטערתי בשביל אלו שזיהו את עצמם בתוך הטקסט והבינו פתאום שהם במערכת יחסים פוגענית, יחד עם זה, שמחה שהם סוף סוף מבינים שהם לא מדמיינים, שמערכת היחסים הספציפית בה הם חווים קושי גדול – היא מערכת לא בריאה, ושיעצרו אותה ומיד.

לפעמים, רק אחרי טיפול ארוך 'נופלים אסימונים' ואנשים סוף סוף קולטים שהם בתוך הגיהינום.

תשאלו, איך זה שאדם נמצא בתוך גיהינום אבל הוא לא יודע את זה?

יש לכך כמה תשובות (יש יותר מכמה, וכרגע אציין אותן):

1 .מחשבה שאומרת "ככה זה אצל כולם". ואם זה אצל כולם, אז זה בסדר.
2. מחשבה שאומרת "אני לא בסדר. כל זה קורה בגללי. כשאני אשתנה, בטח       אגלה שהכל בסדר. זו פשוט רק אני שבגללה כל הרע הזה". אז הגיהינום         הוא בגללי, מגיע לי.
3.יש גיהינום שלא נראה ככה, למשל: אישה שהולכת לעבודה, הבוסית שלה        מחמיאה לה המון, נותנת לה עבודות מאתגרות שהיא לא מצליחה לעמוד בהן,    אבל בסך הכל, יש לה תנאים מצוינים, מילים טובות, וגם הערכה, כי עובדה        שהמנהלת סומכת עליה ונותנת לה פרוייקטים מורכבים, למרות שאין סיכוי          שהיא יכולה להצליח בהן, כי הבוסית, מסתבר, מכשילה אותה בכוונה              (גזלייטינג. זוכרים?)

זה לא נראה גיהינום בכלל, רק בפנים… בפנים אותה עובדת מרגישה כישלון חרוץ, שסתם סומכים עליה ושהנה, עוד רגע,

יעיפו אותה מהעבודה.

יש כאלו שאין להן אפילו עבודה, תגידי תודה על מה שיש לך…

אז מתי השלב לחתוך קשר כזה?

שאלת מליון הדולר.

ואם יש למישהו או מישהי תשובה חד משמעית שמתאימה לכולם, תתרחקו ממנו או ממנה, כי אנשי מקצוע הם בוודאי לא.

צריך להבין שלצאת ממערכת יחסים פוגענית זה לא פשוט בכלל.

אם זה היה פשוט, אנשים שעברו התעללות לא היו חוזרים למקומות בהם פגעו בהם. ועל זה פוסט אחר מתישהו.

בפוסט הזה אני דווקא רוצה לשים דגש על נושא אחד, לא מדובר:

כיוון שהנושא של "אלימות" ו"התעללות" ו"יחסים נרקסיסטיים" הפכו להיות טרנד לאחרונה, נוצר מצב שיש פעמים שאנשים, נשים וגברים, משתמשים במושגים האלו כדי לתאר חוויות קשות שלהם בתוך מערכת יחסים, אך בפועל, לא מדובר במערכת יחסים מתעללת.

בקליניקה שלי פגשתי כמה סוגי מקרים:

  1. פוגעים שמשליכים את ההתעללות על הצד השני

על זה כתבתי בפוסט של שבוע שעבר. לרוב הם נרקסיסטיים, פסיכופטיים ועוד.

2. אנשים שמערכת היחסים שלהם פוגענית ומתעללת באופן הדדי

על כך אפרט בפוסט הזה.

3. אנשים שבחוויה שלהם מערכת היחסים היא פוגענית אך היא לא בגלל שהצד  השני פוגע

עליהם ארחיב בשבוע הבא, בעז"ה.

חייבת לציין כי הדוגמאות שאביא, כולן אמיתיות לגמרי, אך בשינוי פרטים מלא.

גילה הגיעה אלי כשהיא מצהירה על עצמה שהיא בקריסה מוחלטת.

התיאור שלה על בעלה היה קשה: הוא נעל אותה באמבטיה, הוא אמר לה שהיא מכוערת בפני הילדים ובפני הכלה הטריה שרק נכנסה למשפחה, הוא סרב להשתתף בהוצאות החתונה של אחד הילדים, הוא העלים לה את הטלפון הנייד שלה למשך מספר ימים, הוא…

היא אמרה שהוא פוגע בה, מתעלל בה, שופך את דמה, אלים כלכלית ומילולית. והיא חיכתה שאאשר שאכן כך.

על פניו, מדובר באדם פוגעני ומרושע אלא שהנסיון המקצועי והאישי לימדו אותי להאמין באופן מוחלט ללקוחה שמולי, ובאותה מידה, כשמדובר במערכת יחסים, לשים סימני שאלה ולברר. לא להניח הנחות.

אני תלמידה טובה של עצמי, וכך עשיתי גם במקרה הזה.

נזהרתי לא להגיד מיד שמדובר במערכת יחסים מתעללת, שיש כאן אלימות מובהקת ושבוודאות צריך לחתוך את הקשר

הזוגי.

ביקשתי לברר עוד פרטים.

היא כעסה עלי.

"למה את לא אומרת לי שאכן מדובר באלימות?" היא רצתה להבין.

"כי אני לא מכירה אותך ולא את מערכת היחסים, ואני לא ממהרת לשים תוויות או להחליט החלטות כשמדובר בחיים של אנשים" אמרתי בנחת.

"אבל זה לא מספיק מרושע מה שהוא עושה לי?"

"זה נשמע קשה מאד" עניתי באותה נחת.

ראיתי את הכעס שלה. ראיתי שהיא עובדת על עצמה כדי לשלוט בכעס הזה. הידיים שלה רעדו. הפנים שלה היו קצת… מפחידות.

התגובה שלה הייתה קצת קיצונית ביחס לשלל התגובות שאני פוגשת בקליניקה. סימנתי לעצמי לשים לב לזה בהמשך.

כהרגלי, במהלך המפגשים הראשונים ביקשתי 'לשמוע את קולו' של בעלה משום שהוא לא נמצא בחדר ואף לא יודע על הטיפול כלל. ביררתי מה הוא היה אומר לו הוא היה יושב מולי, בלעדיה. איך הוא היה מציג את הקשר.

כשהיא הביאה דוגמאות לסיטואציות קשות בהם הוא התנהג באופן משפיל ומבזה, שאלתי אותה מה קדם לכך.

לאחר מס' פגישות התבהרה התמונה:

הוא נעל אותה, אחרי שהיא נעלה אותו באחד החדרים בבית כמה ימים קודם לכן.

הוא סרב להשתתף בהוצאות החתונה של אחד הילדים, כיוון שהיא פתחה חשבון בנק פרטי והכניסה את כל הירושה שהיא קיבלה זמן קצר קודם לכן, מבלי שהוא יידע דבר על כך, והעבירה את כל משכורתה לשם.

הוא השפיל אותה לעיני כל, אחרי שהיא אמרה לו שוב ושוב, בנוכחות הילדים והכלה הותיקה, כמה הוא דפוק, טיפש ושקרן.

הוא העלים לה את הטלפון אחרי שהיא ניפצה לו את שלו.

כן, מה שאת קוראת.

לקח זמן עד שהיא הסכימה להודות שיש בה חלק אלים מאד, שלאורך שנות הנישואים המשותפים יצא על בעלה שוב ושוב ושוב.

"אבל זה כי הוא…" היא ניסתה לתרץ את סיבות התנהגותה.

כשהסברתי לה שהאלימות היא הדדית, היא ניסתה לשכנע אותי שאני מקלה בחומרת המקרה.

הסברתי שמציאות בה יש אלימות, גם כשהיא הדדית, היא חמורה בפני עצמה, והיא דורשת טיפול ומהר.

אך היא לחצה עלי שאודה שהיא אישה שעוברת אלימות קשה.

סרבתי בכל תוקף.

עם כל האמפתיה וההבנה לכאב שלה, לא הסכמתי שהיא תסיר אחריות מהחלק שלה במערכת היחסים הפוגענית הזו, ובעובדה שבהרבה מן המקרים היא הייתה זו שהסלימה את המצב.

בשלב מסוים בעלה 'עלה' על הטיפול וביקש להביא את גרסתו.

שמחתי שהוא מוכן להגיע כי הכי טוב זה לשמוע את שני הצדדים. האישה פחות אהבה את הרעיון

וכשביקשתי להבין את הסיבה – היא אמרה שהיא חוששת שהוא ישכנע אותי שהיא לא בסדר והוא טלית שכולה תכלת.

כשהוא הגיע, הייתי רק בהקשבה.

הוא סיפר על מערכת יחסים מכוערת ומשפילה, על אישה עם בעיה של התקפי זעם שכיחים, שצורחת אם דברים לא נעשים

בדיוק, אבל בדיוק, כמו שהיא חושבת שהם צריכים להיות, ברגע שבו היא חושבת שהם צריכים להיות.

שלא יודעת להגיד תודה ורק מבקרת אותו שוב ושוב.

כשהייתי אמפתית כלפי הכאב שלו הוא פרץ בבכי ואמר שזו פעם ראשונה שמישהו מבין שהוא לא השטן בהתגלמותו. כן, הוא עשה ועושה מעשים נוראיים כלפי אשתו, אבל הוא הגיע לכך אחרי שנים של שתיקה, ושהוא לא יכול לשתוק לה יותר.

ובגלל הילדים הוא לא מתגרש.

רציתי לעזור, אבל הוא דרש שהיא תטפל בבעיית הכעס שלה, ורק אז הוא יסכים לקבל עזרה. והיא, היא אמרה שהוא הצליח לגרום לי לנטות לצד שלו, מה שלא היה נכון בכלל, ועזבה את הטיפול בכעס.

אין לי מושג מה איתם היום.

רק המבט הזועם שלה, שהיה עולה לעיתים קרובות בטיפול והיה מאד לא נעים, הלך איתי עוד תקופה לאחר מכן.

מה שאני יודעת זה, שכנראה חסכתי מאדם שסובל מאד להיות מואשם יחיד במערכת יחסים שבה שני הצדדים אינם לוקחים אחריות על האלימות ההדדית שלהם.

לעומתם, הגיעה אלי יהודית, אישה עם לב ענק וחלומות גדולים, שסיפרה על מערכת יחסים פוגענית.

כבר בפגישה הראשונה היא אמרה: "דבורי, שיהיה ברור. אני פה כי אני לא בסדר. זה שהוא לא בסדר, זה משהו אחד, אבל אני באתי לעבוד על החלק שלי במערכת היחסים הזו. אני יודעת שהתנהגתי לא בסדר, שקיללתי על יד הילדים, שהקטנתי אותו בפני אורחים, שצעקתי עליו גם כשהוא לא היה אשם. אני צריכה עזרה. אני מבינה שאני לא שולטת בכעס שלי. הוא גם לא בסדר, אבל אני פה בגללי".

אין לה מושג כמה הערכה היה ויש לי כלפיה!

אישה שבאה ואומרת: אני לוקחת אחריות על מה שאני לא מצליחה לשלוט בו. אני צריכה לשנות את ההתנהגות שלי בלי קשר להתנהגות של הצד השני, זו אישה שאני הכי רוצה לעזור לה. כל הכבוד לה!

האישה הזו עשתה דרך לא פשוטה. במהלכה היא שיתפה אותי במקומות הכי נמוכים אליהם היא הגיעה, בהם היא התנהגה

הכי רחוק מהאופן שבו היא חושבת שצריך להתנהג. היא הייתה מלאה בבושה של ממש, ובכל זאת חזרה שוב ושוב ואמרה:

"אני פה כי אני רוצה לשנות!, כי אין לי כלים. בבקשה, תני לי כלים להתנהג בצורה ראויה".

במהלך הטיפול היא הצליחה לגעת במקומות חשוכים וכואבים בתוכה, שלא היה להם מקום וביטוי והם יצרו אצלה מעין כדור

של זעם שרק חיכה להתפרץ, ומספיק דבר הכי קטן כדי להביא אותה לאיבוד עשתונות ולהתקפי זעם קשים על בעלה ועל

הילדים.

טיפלנו בכדור הזעם, פירקנו אותו לאט לאט בהרבה חמלה, הבנה ואהבה עצמית.

בעלה התקשר יום אחד רק כדי להגיד שהוא רואה שינוי עצום והבית נרגע משמעותית. ואם כבר, אז הוא מבקש שאפנה

אותו לאיש מקצוע כי גם לו יש "כמה דברים שצריך לעבוד עליהם".

יהודית עדיין בעבודה.

רואה שינוי.

מגלה בתוכה גם את היכולת לנשום רגע, להגיב אחרת.

יש לה עוד דרך, והיא מוכנה לעשות אותה, כדי להציל, קודם כל, את עצמה, מעצמה, ואז… אז גם הבית יינצל.

אלו דוגמאות שונות לסיבה השניה שציינתי: אנשים שמערכת היחסים שלהם פוגענית ומתעללת באופן הדדי

הסיבה השלישית והאחרונה תיהיה אי"ה בשבוע הבא, כי גם ככה הפוסטים שלי הם כנראה הארוכים בתבל

איתך, בלי סיבות

שנה חדשה
קורונה
צוות המרכז
פרשת לך לך
פנטזיית ההצלה
מרכז סוויטש

מה את חושבת על הפוסט הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי כאן יותר?

השבוע הבן שלנו, טובי, שימלאו לו השבוע 9, נתקל במודעה בעיתון עם השם שלי והלוגו

את רק בנאדם!

קודם כל עדכונים על אבא שלי: השבוע שחררנו את אבא ממחלקת קורונה. התחייבנו על בידוד

משאב או משאבה

הרבה פעמים אני מתבקשת להתייחס לשאלה: איך זה שפעם לא היו כל כך הרבה טיפולים

השמש והרוח

יש משל אחד שהולך איתי מגיל מאד צעיר. אני תוהה מה גרם לי לזכור אותו

בראשית

השבת קראנו את פרשת בראשית. הפרשה שהיא תחילת הכל. הקב"ה ברא את כל העולם ורק

דילוג לתוכן