משאת נפש – פודקאסט בנושא שינוי וחוסן

יש מעט מאד אנשים שאני יכולה להגיד עליהם שבזכותם אני מי שאני.

אנשים שפגשו אותי בזמנים הכי קשים שלי, ראו אותי בתחתית של התחתית, והיו שם בשבילי.

הראשונה והמשמעותית שבהם היא אחותי הבכורה הניה.

בינה לביני מפרידים 20 שנה ו – 4 חודשים.

כל מה שאכתוב עליה ועל הקשר שלנו לא יצליח להמחיש אפילו רבע ממנו, וזה גם מוקדם מידי להספדים.

היא הייתה ועודנה שם, באש ובמים. לא מוותרת לי. לא מוותרת עלי.

אני זוכרת איך לפני כ – 17 שנים, כשחיפשתי את הקב"ה ואת עצמי ובדקתי עולמות אחרים, התקשרתי אליה באמצע הלילה כשאני יושבת על המדרכה באיזה חור בתל אביב בוכה את נשמתי. נסעתי עם חברות 'לבלות' באיזו מסיבה. הצטרפתי אליהן כדי להיות אחת מהחבר'ה ו'לגלות' מה אני מפסידה. אבל מה שהיה שם היה נורא ואיום ולא הייתה לי דרך לחזור הביתה, ופשוט יצאתי מהמועדון, התיישבתי על המדרכה ופרצתי בבכי. בכי על המקום שהגעתי אליו, בכי על הרצון למצוא אמת שבוודאי לא נמצאת במועדונים, בכי של נשמה אבודה.

ומכל האנשים בעולם התקשרתי אליה.

והיא?

פשוט הייתה שם איתי בטלפון. לא שופטת, לא שואלת "אבל מה חשבת שתמצאי שם?", לא מנסה להוכיח לי כלום. פשוט, נמצאת איתי, שומעת אותי בוכה ומכילה.

וזה סיפור אחד מיני רבים…

היא הייתה שם בכל התקופה ההיא, עוברת איתי את מסע החיפוש שכלל הרבה דברים בדרך, ואת כולם יכולתי לשתף אותה ולסמוך עליה שיישארו אצלה.

לא משנה מה ועד כמה היא לא מסכימה איתי או לא מקובל עליה משהו שהחלטתי או שעשיתי – היא עדיין תיהיה שם, עם המקל והגזר. תדע להעמיד לי מראה מול הפנים, לדרוש תשובות, להוכיח אותי, לבקר, להזהיר, ובאותה

נשימה לתת יד, לב, וגם כליה אם צריך, וללכת איתי ויהי מה.

זו אישה נדירה, ואני יודעת שהקשר שלנו לא מובן מאליו בכלל.

כל ההקדמה הזו רק כדי לספר, שבשבועות האחרונים היא ראיינה כמה נשים מרתקות במיוחד במסגרת סדרת "משאת נפש" של עיתון משפחה. זוהי סדרת ראיונות (פודקאסטים) שכדאי להקשיב לה.

זכיתי גם אני להיות אחת מבין אלו שהיא בחרה, והשבוע עלה הפודקאסט איתי.

ביום שישי האחרון, עת הכנתי כמות שניצלים ענקית להקפאה, שתספיק לי לכמה ארוחות, (הטיפ בסוף) שמתי את הטאבלט על השיש והקשבתי לשיחה שלנו.

ובאמת הכי פשוטה וכנה?

זו שיחה מרתקת, בגובה העיניים, על מסעות החיים, שינוי וחוסן.

נושאים שאני אוהבת במיוחד. נושאים בהם אני עוסקת מאז שנולדתי, גם אם לא ידעתי לקרוא להם בשמם.

מלבד ההגדרה למושג "חוסן" אותו רשמתי לפניי, באתי לא מוכנה. החלטנו פשוט לקיים שיחה בלי שום הכנה מראש.

את תאהבי. אני בטוחה.

בשביל הנשים החסומות וגם בשביל אלו שלא, להלן לינק לפודקאסט באתר שאמור להיות פתוח לכולם.

להאזנה דרך הרשת לחצי כאן (יש שם את כל הפודקאסטים עם הניה. חפשי את פרק 6)

להאזנה בקו הפודקאסט: התקשרי 02-6523820 שלוחה 11, פרק 6

מודה לעיתון משפחה על הפרוייקט המקסים.

ולאחותי המיוחדת, האהובה, הנדירה, הניה שוורץ, שיש לה מליוני זכויות על נשים שהיא הצילה בעולם הזה, והראשונה שבהן – אני.

אוהבת אותך, אחותי!

בתמונות המצורפות:

– אני באולפן של עיתון משפחה. (הניה סרבה להפיץ את תמונתה ואני מכבדת אותה).

– באמצע הכנת השניצלים…

(ולעניין השניצלים הקפואים: טיפ שלמדתי עוד לפני שהפכתי לאמא ועוזר לי מאד.

פעם בחודש בערך אני מפשירה כמות גדולה של חזות עוף מוכנים לשניצל ומכינה אותם עד לשלב הטיגון. מניחה אותם זה על גבי זה בתוך קופסת פלסטיק כשניר פרגמנט מפריד בינהם. בימים בהם אני עובדת ומגיעה הביתה סמוך לזמן שהילדים חוזרים, אני פשוט מחממת שמן במחבת וזורקת את החזות עוף המוכנים לשמן החם כשהם קפואים! מעמידה סיר אורז והנה ארוחה טריה, טעימה ומזינה. תהנו!)