fbpx

על הדבש ועל העוקץ

המגזינון הראשון יוצא לדרך.
"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

השם "על הדבש ועל העוקץ" (ויש שכיוונו ל"על האומץ") נבחר משום שהוא הוצע על ידי עשרות נשים!!! שהחליטו שהוא תפור עלי, כי יש בו גם וגם, בדיוק מה שאני משתפת.
אם תשאלו אותי, זה בדיוק כמו החיים, תכל'ס.
ואני בכלל רציתי שם שהמילה סוויטש משולבת בו. מספיק גם ככה כתבתי כמעט 22 עמודים שאני במרכזם, חלק מהם אפילו עוד לא הועלו לרשת החברתית שממנה התחיל הרעיון.
אז לא יזיק לי קצת צניעות.
אלא ש 95% מהשמות שהצעתן סובבו סביב השם שלי. זה היה מעניין.
כל הנשים שבחרו את השם תקבלנה חודשיים במתנה, מהרגע שהמגזין יישלח רק לרוכשות.
בשבוע הבא תיהיה אפשרות לרכוש אותו במנוי מתחדש, מידי חודש, כלומר, לרכוש מנוי חודשי ולהחליט בכל שלב אם את רוצה להפסיק את המנוי, ובלחיצת כפתור – את מפסיקה לשלם.
ועדיין, בכנות, אני פתוחה לשם חדש שמשתמש במילה סוויטש שאני אוהבת מאד ושהוא זה שצריך להיות במרכז, כי אני כאן בשביל להעביר מסרים, כח, כלים והשראה – לעשות שינויים, לטובה.

הצוות ואני עמלנו עליו לא מעט.
מודה, הוא עוד לא מושלם, וגם אם לעולם לא יהיה (כי אני לא מאמינה במושג 'מושלם') הוא עדיין יכול להיות טוב יותר, ובעז"ה הוא עוד ישתפר.

מה מחכה לך במגזינון?
הו, ה-מ-ו-ן!
פתיח ארוך, כמו פוסט.
וגם
4 פוסטים שלא קראת, אחד מהם נכתב מהחלק הפנימי שבתוך האיברים הפנימיים (וטעימה פיצית מהתגובות ברשת לכל אחד מהם).
וגם
מתכון מעלף שאין מצב שאת לא מכינה לחג (בשילוב תמונות. עניין נדיר כי לא תראי הרבה תמונות של המתכונים שלי. למי יש זמן לפינוקים שכאלו).
וגם
פוסט נוסף תחת קטגוריה של "להשפיע טוב" עם אפשרות לעשות משהו פיצפון לכבוד ראש השנה שמיד ימריא את הזכויות שלך אל על.
וגם
סרטון העצמה שאני מאד מאד מאד אוהבת. בלחיצה עליו תועברי לג'מבו מייל, שם יחכה לך הסרטון לצפייה מיידית.
וגם
כמה מילים של כח שיהיו פינה חמה למילים שבלב שלא אני כתבתי.
ואני מבטיחה שמלכתחילה זה היה אמור להיות רק פוסטים אבל כל הזמן אני רוצה להוסיף עוד תוכן .

רק שתדענה,
המגזינון עוצב וטופל בין אזעקה לאזעקה, כשהילדים הקטנים של הצוות של "משרדית" – שירותי משרד במיקור חוץ שמלווה אותי בשנים האחרונות (עד שאמצא מזכירה מתאימה. פתוחה להצעות), שוהים בבית ולא הולכים למסגרות, כשאזעקה מצד אחד, ילד מתבכיין מצד שני, ואני – על הראש.
אז תודות לדבורי, המייסדת והמנכל"ית.
לאה, שנותנת לי מענה ובעיקר גב, כשאני לא פנויה להתעסק עם ענייני ניירת (אם יש לכן תלונות – פנו אליה).
וחגית, המעצבת, שטירטרתי אותה היום בלי סוף. מקווה שהיא הצליחה לשתות משהו בין לבין.
בלעדיהן המגזינון הזה לא היה קורה!
הניה, אחותי, כמובן. שגם אותה אני מטרטרת והיא מעולם לא התלוננה על זה.
אני יודעת שנמאס לכן לקרוא את השם שלה, אבל תדענה שעוד לא פירגנתי לה בחצי ממה שמגיע לה.
והקב"ה, שנתן לי את המח ואת הלב, את כשורי הכתיבה ואת הסיעתא דשמייא.

הסרטון ממתין בג'מבו מייל, מה שאומר שרוב החסימות מאפשרות קבלת חומר בדרך זו.
אם מסיבה כל שהיא לא הצלחת לפתוח אותו – השיבי למייל זה ודבורי או לאה יטפלו בפנייתך.

כאן את יכולה להתרשם מהמגזינון.

חשוב!
את 2 המגזינונים הראשונים אפשר וכדאי להפיץ הלאה, לכל דכפין.
באם יש מישהי שמעוניינת להצטרף לרשימת הדיוור ולקבל פוסט אחד בשבוע מלא תוכן וגם לקבל את המגזינון הבא במתנה, יכולה לכתוב לי לכאן: magazinon@walla.com

מקווה שתאהבי, שתתחברי, ובעיקר, שתיתרמי ותצליחי לשפר את איכות חייך!

פתוחה להערות, הארות, מחשבות, רעיונות ושלל דברים טובים.

איתך, לא רק במוצ"ש אלא כל השבוע

שנה חדשה
קורונה
צוות המרכז
פרשת לך לך
פנטזיית ההצלה
מרכז סוויטש

מה את חושבת על הפוסט הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש קונה עולמה

כותבת אליכן מאשדוד, העיר הדרומית החרדית שבה, בימי בין הזמנים, אין לחם וחלב כבר בשעה

חיסון נגד קורונה

כידוע, נולדתי במסגרת חרדית, במשפחה חרדית אותנטית, לפי כל הכללים. מכל מיני סיבות שחלקן מובנות

משאב או משאבה

הרבה פעמים אני מתבקשת להתייחס לשאלה: איך זה שפעם לא היו כל כך הרבה טיפולים

מועדים לשיגרה

אחרי החגים שמח ומועדים לשיגרה. שבוע שעבר, מוצאי שבת ראשון אחרי פסח, הברזתי לכן ולא

עוד רגע חוגגת

בעוד מס' ימים אני זוכה לחגוג לבני סיום מסכת ומעין "בר מצווה". למה, מעין? כי

אם כבר, שיהיה מהודר!

אני זוכרת את השנים בהן הייתי גרושה בפעם הראשונה, ללא ילדים. ההורים כבר התבגרו ואחרי

אחרי החגים שמח

בתקופה שהתלבטתי מאד אם להתגרש או לא, למרות שהיה ברור שזה הצעד הנכון, הדבר היחיד

לא מובן מאליו!

ראש השנה מאחורינו. ערב החג, שלישי בלילה, עקב כל עמ"י בדאגה אחרי 181 טילים בליסטיים

להתחיל ברגל ימין…

"חג ההורים" התחיל בשבוע האחרון, לפחות ברוב ערי הארץ, מלבד הערים שהוטלו תחת סגר. בכל

השמש והרוח

יש משל אחד שהולך איתי מגיל מאד צעיר. אני תוהה מה גרם לי לזכור אותו

דילוג לתוכן