fbpx

על הדבש ועל העוקץ

המגזינון הראשון יוצא לדרך.
"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

השם "על הדבש ועל העוקץ" (ויש שכיוונו ל"על האומץ") נבחר משום שהוא הוצע על ידי עשרות נשים!!! שהחליטו שהוא תפור עלי, כי יש בו גם וגם, בדיוק מה שאני משתפת.
אם תשאלו אותי, זה בדיוק כמו החיים, תכל'ס.
ואני בכלל רציתי שם שהמילה סוויטש משולבת בו. מספיק גם ככה כתבתי כמעט 22 עמודים שאני במרכזם, חלק מהם אפילו עוד לא הועלו לרשת החברתית שממנה התחיל הרעיון.
אז לא יזיק לי קצת צניעות.
אלא ש 95% מהשמות שהצעתן סובבו סביב השם שלי. זה היה מעניין.
כל הנשים שבחרו את השם תקבלנה חודשיים במתנה, מהרגע שהמגזין יישלח רק לרוכשות.
בשבוע הבא תיהיה אפשרות לרכוש אותו במנוי מתחדש, מידי חודש, כלומר, לרכוש מנוי חודשי ולהחליט בכל שלב אם את רוצה להפסיק את המנוי, ובלחיצת כפתור – את מפסיקה לשלם.
ועדיין, בכנות, אני פתוחה לשם חדש שמשתמש במילה סוויטש שאני אוהבת מאד ושהוא זה שצריך להיות במרכז, כי אני כאן בשביל להעביר מסרים, כח, כלים והשראה – לעשות שינויים, לטובה.

הצוות ואני עמלנו עליו לא מעט.
מודה, הוא עוד לא מושלם, וגם אם לעולם לא יהיה (כי אני לא מאמינה במושג 'מושלם') הוא עדיין יכול להיות טוב יותר, ובעז"ה הוא עוד ישתפר.

מה מחכה לך במגזינון?
הו, ה-מ-ו-ן!
פתיח ארוך, כמו פוסט.
וגם
4 פוסטים שלא קראת, אחד מהם נכתב מהחלק הפנימי שבתוך האיברים הפנימיים (וטעימה פיצית מהתגובות ברשת לכל אחד מהם).
וגם
מתכון מעלף שאין מצב שאת לא מכינה לחג (בשילוב תמונות. עניין נדיר כי לא תראי הרבה תמונות של המתכונים שלי. למי יש זמן לפינוקים שכאלו).
וגם
פוסט נוסף תחת קטגוריה של "להשפיע טוב" עם אפשרות לעשות משהו פיצפון לכבוד ראש השנה שמיד ימריא את הזכויות שלך אל על.
וגם
סרטון העצמה שאני מאד מאד מאד אוהבת. בלחיצה עליו תועברי לג'מבו מייל, שם יחכה לך הסרטון לצפייה מיידית.
וגם
כמה מילים של כח שיהיו פינה חמה למילים שבלב שלא אני כתבתי.
ואני מבטיחה שמלכתחילה זה היה אמור להיות רק פוסטים אבל כל הזמן אני רוצה להוסיף עוד תוכן .

רק שתדענה,
המגזינון עוצב וטופל בין אזעקה לאזעקה, כשהילדים הקטנים של הצוות של "משרדית" – שירותי משרד במיקור חוץ שמלווה אותי בשנים האחרונות (עד שאמצא מזכירה מתאימה. פתוחה להצעות), שוהים בבית ולא הולכים למסגרות, כשאזעקה מצד אחד, ילד מתבכיין מצד שני, ואני – על הראש.
אז תודות לדבורי, המייסדת והמנכל"ית.
לאה, שנותנת לי מענה ובעיקר גב, כשאני לא פנויה להתעסק עם ענייני ניירת (אם יש לכן תלונות – פנו אליה).
וחגית, המעצבת, שטירטרתי אותה היום בלי סוף. מקווה שהיא הצליחה לשתות משהו בין לבין.
בלעדיהן המגזינון הזה לא היה קורה!
הניה, אחותי, כמובן. שגם אותה אני מטרטרת והיא מעולם לא התלוננה על זה.
אני יודעת שנמאס לכן לקרוא את השם שלה, אבל תדענה שעוד לא פירגנתי לה בחצי ממה שמגיע לה.
והקב"ה, שנתן לי את המח ואת הלב, את כשורי הכתיבה ואת הסיעתא דשמייא.

הסרטון ממתין בג'מבו מייל, מה שאומר שרוב החסימות מאפשרות קבלת חומר בדרך זו.
אם מסיבה כל שהיא לא הצלחת לפתוח אותו – השיבי למייל זה ודבורי או לאה יטפלו בפנייתך.

כאן את יכולה להתרשם מהמגזינון.

חשוב!
את 2 המגזינונים הראשונים אפשר וכדאי להפיץ הלאה, לכל דכפין.
באם יש מישהי שמעוניינת להצטרף לרשימת הדיוור ולקבל פוסט אחד בשבוע מלא תוכן וגם לקבל את המגזינון הבא במתנה, יכולה לכתוב לי לכאן: magazinon@walla.com

מקווה שתאהבי, שתתחברי, ובעיקר, שתיתרמי ותצליחי לשפר את איכות חייך!

פתוחה להערות, הארות, מחשבות, רעיונות ושלל דברים טובים.

איתך, לא רק במוצ"ש אלא כל השבוע

שנה חדשה
קורונה
צוות המרכז
פרשת לך לך
פנטזיית ההצלה
מרכז סוויטש

מה את חושבת על הפוסט הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כי לכל העם בשגגה

מוצאי יום כיפור ועוד שניה, ערב חג הסוכות. אני עוד לא התאוששתי מיום השנה לפריצת

התמוטטתי

אתמול היה לי יום מורכב ולא פשוט. לפני כן אני רוצה להקדים כמה דברים שעליהם

נופלת וקמה

פעם פעם הייתי סתם צינית לגבי החיים. היום אני עדיין צינית, אבל לא סתם. אני

לראות את השקופות

זו שוב אני, הנודניקית. זו שכותבת מידי פעם לזכור את האלמנות, הגרושות, הרווקות (ואת האלמנים,

שימי לב

(לפעמים, אם כי נראה לי שתמיד) הדרך היחידה לקבל פרופורציות היא להגיע אל המקום הקשה

מועדים לשיגרה

החגים כבר מאחורינו והפוסט הזה אמור היה להישלח מיד בצאתם, אבל בעידן הקורונה, כשהכל משתבש,

מה שווה טיפת מים?

את הפוסט הזה כתבתי ושלחתי לקהילת הנשים שאני מדוורת אליה ב 2015, לפני 8 שנים!

להרגיש מה שאני צריכה

לפני פחות מחודש, בשיחה שגרתית, כשאני מעדכנת את אחת מאחיותיי בהתפתחויות האחרונות של כמה עניינים

דילוג לתוכן