מאמרים ופוסטים לפי קטגוריה

שנה חדשה
קורונה
צוות המרכז
פרשת לך לך
פנטזיית ההצלה
מרכז סוויטש
מציאת זוגיות
מערכות יחסים
מוצר דיגיטלי
חנוכה
התמודדות עם מציאות בלתי רצויה
התמודדות
הכשרה מקצועית
הבלוג האישי של דבורי
האבחון האישי
בוגרות קורס הכשרת מאמנות
אמונה
אלול

מה קורה לזוגיות כשרק אחד מבני הזוג מטפל בעצמו?

לפני כשנה וחצי כתבתי פוסט ארוך מדוע הפסקתי להאמין בטיפול זוגי. (ניתן לקרוא את הפוסט כאן באתר) הפוסט יצר הדים רבים והעלה שאלה גדולה משמעותית:   האם נכון לפנות לטיפול פרטני בלי הצד השני בקשר? (כי הוא מסרב, כי הוא

הוי דן את כל האדם

"הוי דן את כל האדם לכף זכות" – המשנה המוכרת לכולנו, (אבות פרק א') נאמרה, מסתבר, בימים ההם בדיוק בזמן הזה, לאחר נס הניצחון של החשמונאים על היוונים.   לפני שאסביר איך ולמה, אני רוצה להתחיל בסיפור אמיתי שהייתי שותפה לו

לכי לך.

לך לך. הפעם הראשונה שהתאהבתי בפרשה הזו הייתה בשנה סוערת מאד בחיי, כיתה ט', בעודי בת 14. השיעור: תורה עיון. המורה, שאינני זוכרת את שמה, פירקה את הפסוק הראשון של פרשת לך לך והעלתה 10 שאלות רק על הפסוק הזה.

הדרך היחידה להתמודדות בכל מצב

בארבעת עשורי-חיי יצא לי להתמודד עם אי אלו עניינים כאלו ואחרים. אני לא חושבת שאני היחידה ואני אף בטוחה שיש מי שמתמודדת עם קשיים הרבה הרבה הרבה יותר גדולים ממני. ההבדל הוא רק בכך שאני משתפת על חלקים מהם ורוב

להתחיל ברגל ימין…

"חג ההורים" התחיל בשבוע האחרון, לפחות ברוב ערי הארץ, מלבד הערים שהוטלו תחת סגר. בכל שנה אני מקפידה להכין לכל ילד וילדה מכתב אהבה ליום הראשון, שבו אני מאחלת לו או לה שנת לימודים שמחה, טובה ומוצלחת. ואף מילה על

השבת אבידה: מי מצאה את נפשה?

בליל שבת, בזמן שולחן השבת, בעלי מספר לי שבפרשת השבוע הזכירו אותי. "נו", שאלתי. "איך בדיוק?" מבינה שהוא כבר הבין דבר מתוך דבר ובנה פירושים על גבי פירושים על איזה מדרש יפה שאני כנראה מאד יאהב. "השפת אמת כותב שעניין

זוגיות מורכבת

השבוע נחגוג את ט"ו באב, חג האהבה. כל שנה מחדש אני מעלה פוסטים בנושא, הן מהמקום של מציאת הזוגיות והן מהמקום של זוגיות בפועל. כמה שאכתוב בנושא הזה, אני מרגישה שעוד לא כיסיתי 5% ממה שצריך להיאמר ולהגיע לידיעת הציבור.

תודה על מציאות בלתי רצויה

יום רביעי, ערב חג השבועות. 8 בבוקר. לאה ואני על קו 947 לכיוון פתח תקוה. יש לנו תור לייעוץ ספציפי שאני מחכה לו כבר כמעט שנה. חיכיתי מאד לתור הזה. הוא משמעותי מאד עבור לאה שלנו ועבורינו. בלילה כבר הכל

פשוטה

הפוסט הזה נכתב בחודש אלול תשע"ט את הפוסט הזה אני כותבת כבר כמעט חודשיים. כותבת, מוחקת, עוברת לקובץ אחר, חוזרת אליו, מוחקת שוב. מעדכנת. מתקנת. משמיטה… יש לכך הרבה סיבות. הראשונה שבהן היא, שאני בתקופה מאד מאד סוערת מבחינה אישית.

גם לחזור לשיגרה זה שינוי

היום הראשון ללימודים. גם אלו שהתחילו בסוף השבוע שעבר – היום התחילו ללמוד יום רגיל, בלי שאמא או אבא יבואו לקחת אותם אחרי שעתיים. גם מי שלא חווה את הגילים האלו של תחילת שנה במוסדות החינוך, יודעת ומרגישה את ההתחלה

דילוג לתוכן