שיגרה חדשה. הרצאה חדשה.

לפני הכל רוצה לבשר על הרצאה חדשה שלי, "להתמודד במקום להתמוטט", שאעביר בוובינר בעוד שבוע וחצי.

כל הפרטים כאן

אם את חסומה, כל הפרטים בקובץ המצורף ולינקים לרישום בסוף המייל.

החגים מאחורינו.

החורף לפנינו

ו"אחרי החגים" כבר כאן.

כשחשבתי על מה אני רוצה לכתוב היום, היו לי אלף רעיונות:

לכתוב על המושג "בראשית" והתחלה חדשה.

על דחיינות וכל מה שדחינו ל"אחרי החגים".

על שיגרה, היתרונות והחסרונות.

ועל התכנית החדשה שלי שיוצאת לדרך.

כל אחד מהנושאים האלו ראוי לסדרת פוסטים. לא אחד.

וכולם חשובים.

אכתוב בקצרה כמה מילים:

שיגרה

שיגרה היא עוגן חשוב בחיינו.

בשבת האחרונה התפרסמה כתבה בנושא במוסף "בתוך המשפחה" של עיתון משפחה, ואני מראויינת בה בדיוק בעניין זה. מקווה להשיג את הכתבה ולצרף אותה לדיוור הבא שלי.

"אחרי החגים"

המושג "אחרי החגים" טומן בחובו הרבה מאד אפשרויות:

התחלה, התחדשות, מחוייבות חדשות, מטלות, משימות, "צריך", שיגרה, שעמום, אנרגיה טובה, מטרה חדשה, התמדה, עקביות, לו"ז מסודר…

לא יודעת מה עושה לך המושג הזה, אני כן מזמינה אותך לבחור משהו אחד, רק אחד, שחשוב לך להכניס לחיים שלך, כזה שישפר אותם משמעותית: חוג פילאטיס/יוגה/זומבה, שעור קבוע בנושא שמדבר אלייך, קורס חדש, ארוחה אחת מסודרת ביום, להיכנס לישון שעה אחת קודם, לקבוע ביומן ערב אחד שאת נוסעת לבקר את ההורים המתבגרים / יושבת לשיחה עם המתבגרת שלך, בדיקות תקופתיות (ביקורת שיניים, שיננית, בדיקות דם מקיפות, ממוגרפיה… כל אחת ומה שהיא צריכה)…

לא משנה מה, תבחרי משהו אחד ופשוט תעשי אותו.

ועכשיו לתכנית הדשה שלי, אבל לפני כן, כמה מילים עם העם שלנו:

מאז יציאת חג שמחת תורה, בין החזרת הבית לשפיותו, ריקון המקרר מהאוכל של החגים, טיפול בהררי כביסות של "אחרי החגים", הכנת רשימות של כל מה שצריך לחורף הקרוב, ושלל משימות שמביא איתו החורף והשיגרה, אני צופה בסרטונים שעולים ברשת של החטופים שחזרו. משפטים שהם אומרים, רגעים שהם מוכנים לשתף, ראיונות בתקשורת של הורי החטופים…

ואני מתפעמת!

איזה עם יש לנו!

חשבנו שזה דור של סמארטפונים, של נערים שגדלו להיות שטחיים, עסוקים בהנאות החיים, חסרי עמוד שידרה ותוכן, רחוקים מהמסורת, אבל השבים מהשבי מגלים דור שלא היה כמותו!

אנשים עם חוסן פנימי, עם חיבור עמוק לעם, למסורת, עם יכולות מופלאות של תושיה, אומץ ואמונה, חדורי תקווה.

אני לא שבעה מלראות ולשמוע את מה שהם עברו ובעיקר, מה החזיק אותם בשבי.

קצת לפני פרוץ הקורונה אל חיינו התחלתי לחקור את מושג "החוסן" ולא ידעתי כמה נזדקק לידע הזה כעם, ומאז אני עוקבת בסקרנות אחרי אנשים שעברו אירועים טראומתיים ושרדו, ולצערי, פרצה אל חיינו מלחמה נוראית עם אבדות כל כך גדולות שמספקת לי חומר רב על הכח והיכולת של בני האדם להתמודד עם הדברים הקשים ביותר, קשים כל כך, שאפילו אין מידע ומחקר עליהם כי עוד לא נראו כאלו בהיסטוריה, והתיעוד מגוף ראשון של החטופים ומשפחותיהם נותן לי ולכל הצופים כל כך הרבה השראה וגאווה – על אנשים נדירים שהם חלק מהעם שלנו ורק בזכות המלחמה גילינו אותם:

החטופים, שחלקם הגדול יכלו להציל את עצמם אך בחרו להציל אחרים עד שנתפסו בידי החמאס, בני משפחותיהם שהתמודדו עם חוסר אונים ופחד אימים, הורים שכולים שהפכו את אובדנם למגדלור לאחרים, חיילים שנפלו ולא ידענו על גדלותם, אזרחים שעזבו הכל ויצאו להיאבק על החזרת החטופים…

זה לא שאין עוד מה לשפר בעם שלנו.

יש, והרבה.

יש עדיין מחלוקות בתוכנו.

יש רגשות לא פשוטים כלפי חלקים בעם: ימנים, שמאלנים, חרדים, דתיים, חילונים…

כן גיוס – לא גיוס.

יש מחנות של קפלניסטים ו"רק לא ביבי" לצד "צו 9" ודומיהם.

לא. לא הכל מושלם.

יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות כעם.

ועדיין, מגיע לכולנו רגע לנשום את התקופה הזו בה אנחנו יכולים לחייך שוב, לחזור לשיגרה כשכל החטופים החיים בבית, מתחילים שיקום, וגם מתחילים לשתף אותנו במה שיהפוך לחלק מההיסטוריה של עם ישראל ושל מדינת ישראל.

אנחנו עם למוד קשיים וסבל, ויחד עם זה, עם שלמרות הכל נשאר איתן וחזק, קיים ונוכח, מתפתח, והופך אור גדול בעולם.

אומות חזקות מאיתנו נכחדו ונעלמו.

ואנחנו כאן.

לא רק במישור הלאומי.

גם במישור הפרטי, אנשים עוברים סבל רב ובכל זאת קמים על הרגליים וממשיכים הלאה. חלקם לא רק קמים על הרגליים אלא מצליחים להקים מיזמים ופרוייקטים מעוררי השראה למרות הכאב האישי והסבל הרב.

מה הסוד?

מה מאפשר לאנשים להתמודד נכון?

בכלל, איך מתמודדים נכון?

ומה מבדיל בין אלו שמתמודדים וקמים לאלו שמתמודדים ומתמוטטים?

בשבועות האחרונים הכנתי הרצאה חדשה בנושא, אותה אעביר במסגרת וובינר חינמי לחלוטין.

ההרשמה חובה. מס' המקומות מוגבל.

תוכלי לבחור את המועד שהכי נח לך:

יום רביעי | ז' חשון, 29.10.25 | בשעה 20:30

יום ראשון | י"א חשון, 2.11.25 | בשעה 20:30

משעה 20:30 ועד 22:00

בזום.

מהבית.

בלי מצלמות ובלי מיקרופון, כך שאת יכולה לבוא כמו שאת.

כל הפרטים כאן

אם את חסומה, כל הפרטים בקובץ המצורף.

לנוחיותך, יש 2 וובינרים. בחרי את התאריך שהכי נח לך. הרישום מתבצע בלינקים הבאים:

אם את חסומה ואת רוצה להירשם לוובינר ביום רביעי ז' חשוון, 29.10 לחצי כאן

אם את חסומה ואת רוצה להירשם לוובינר ביום ראשון י"א חשוון, 02.11 לחצי כאן

שימי לב למס' הודעות:

במהלך חג הסוכות דיוורתי מספר פעמים. אחד הדיוורים היה מרתק במיוחד, במלאות שנתיים למלחמת שבעה באוקטובר – שמחת תורה. ממליצה לך לחפש את הדיוורים במייל תחת השם "דבורי רובינשטיין" ולמצוא אותם. חבל שתפספסי.
בשבועיים-שלוש הקרובים אדוור במהלך השבוע ולא רק במוצאי שבת. עקבי אחרי המיילים.
הכנסים בנושא "עוצמת החוסן" היו אמורים להסתיים מחר אבל החלטתי להאריך אותם בעוד שבועיים נוספים. נצלי וצפי בהרצאות בהקדם!

אם עוד לא נרשמת, נצלי את ההזדמנות האחרונה:

הכנס שמיועד לנשים מהמגזר הכללי הרשמי כאן

הכנס שמיועד לנשים מהמגזר החרדי הירשמי כאן

אם את גולשת עם אינטרנט חסום, מצ"ב קובץ עם כל הפרטים של הכנס הדיגיטלי החרדי ואת יכולה להירשם אם את חסומה לחצי כאן

הרשמי כבר עכשיו לוובינר החדש שלי "להתמודד במקום להתמוטט" ושרייני את מקומך! כאן

מאחלת לך, לי, ולכל עם ישראל:

שיגרה טובה, שקטה ושמחה

וחורף בריא, מלא בשפע מכל סוג שהוא

איתך, גם אחרי החגים

דבורי רובינשטיין

שנה חדשה

קורונה

צוות המרכז

פרשת לך לך

פנטזיית ההצלה

מרכז סוויטש

שיגרה חדשה. הרצאה חדשה.

מה את חושבת על הפוסט הזה?

כתיבת תגובה לבטל

שימי לב

מה שהדור שלנו צריך כדי להינצל

מי כאן יותר?

למה רכישת מזרן לילד העלתה בי דמעות?

במבט לאחור

שמחות בלב שמח

במבט לאחור – על היכולת המופלאה שלנו

איך הופכים זיכרונות כואבים מגוזלי כח לנותני כח

אל תחכי אפילו לא עוד יום אחד!

אין "אני" בלי מי שנמצא עמי

הפאדיחה שלי (אם לא לפני פורים, אז מתי?)

מה שלמדתי מיוצא בשאלה

משאב או משאבה

מה שווה טיפת מים?

איך מגיעים אל השורש?

שני צדדים למטבע