תוצאות חיפוש: את גיבורה!

ידעת את זה? בחודש האחרון אני שומעת מילה אחת שחוזרת על עצמה, שנאמרת לי: "גיבורה" זו מילה שלא שמעתי אף פעם בהקשר אליי ופתאום אני שומעת אותה מכל כיוון, מחברות, ממשפחה ומאנשי מקצוע שמלווים אותי בכמה התמודדויות שאני מתמודדת איתן

השעה 2:42. רק עכשיו אני מתחילה לכתוב את הפוסט, ומי יודע באיזו שעה אסיים… האמת, שכבר בסביבות 22:00 במוצ"ש הבנתי שפוסט, כנראה, לא יהיה היום. אירוע חריג ולא צפוי טלטל אותי ואת ילדיי ביום שישי, וחזר על עצמו עם יציאת

הפוסט הזה הוא המשך לפוסט אחר שכתבתי לפני מספר שבועות תחת הכותרת: "איזו הזדמנות ניצלתי בימי השבעה?" אם עוד לא קראת, חשוב שתקראי אותו קודם בלחיצה כאן, ורק אחר כך תקראי את הפוסט הזה שהוא המשך ישיר אליו. אגב, הפוסט

יש לאבא שלי בית חדש, עם נוף מהמם ומזג אוויר מושלם (אם כי בקיץ קצת חם בשעות שהשמש קופחת, אבל הוא בצל, אז נראה לי שיהיה לו בסדר). אפילו חניה קרובה סידרו לו, כדי שכשנגיע בהמונינו, כמו שהגענו בשישי האחרון

אני מתיישבת לכתוב את הפוסט השבועי בלב כבד. לא מזמן חזרתי מסיבוב מדורות עם הקטנה שלי, בת ה – 6. 2 "הגדולות" יצאו עם חברותיהן ואני נשארתי איתה. הסתובבנו בין כמה וכמה מדורות ובסוף חזרנו לזו שעל יד הבית שלי,

ימי השבעה מזמנים כל מיני מורכבויות, ומספיק ששני אנשים יושבים ביחד כל כך הרבה זמן בימים טעונים וכבר נוצרת מורכבות. היו רגעים שהיה לי קשוח, מאד. יש פער ענק ביני לבין שאר בני המשפחה, בהרבה מאד מובנים. זה גם פער

ימי השבעה עברו. כולנו חזרנו באופן כזה או אחר לשיגרה. שיגרה חדשה. שיגרה שאין בה תורנויות על אבא, ואין שיחות ועידה של האחים והאחיות כדי לעדכן את כולם במצב הרפואי שלו, ואין התייעצויות אם לקחת אותו לבית החולים או שאולי

מי שעוד לא מעודכנת, אז פורים מאחורינו, מה שאומר שפסח לפנינו. כמו כל דבר, גם למילה "פסח" יש קונוטציות שונות, וכל אחד ואחת חווה את התקופה הזו אחרת. הציר נע מאנשים שהם טראומתיים מהלחץ של ההכנות לחג, מהמתח שמא יתגלה

פוסט פורים שמח. או שלא. מסתבר, שהדברים שכתבתי בערב פורים, על כך שיום הפורים הוא יום מורכב עבורי, ולא רק עבורי, מכל כך הרבה סיבות, נגעו בעוד המון נשים שמרגישות כך. והרי מי לא שמח לו בפורים? אין דבר כזה.

עוד שבוע נחגוג כולנו את החג הכי שמח בשנה, חג שכל ילד וילדה מחכים לו בכליון עיניים. אני בוחרת להביא כאן זווית נוספת, אחרת, לחג הזה. לפני כשבועיים, הבת שלי, בת ה 11, עברה חרם בכיתה על ידי בת כיתתה.

היום ר"ח אדר ב' בדיוק כך שלא נכון שאתעלם ממנו. בעז"ה אתייחס אל החודש הזה ואל חג הפורים בפוסטים הבאים. היום אני מבקשת לנצל הזדמנות מעניינת ולכתוב בנושא אחר, שגם הוא יוצא בדיוק… היום! היום, רשמית, זה "יום האישה" בישראל

לפני כשבועיים, ברגע של ספונטניות, הזמנתי את העוקבות שלי ברשת החברתית שאני חברה פעילה בה לפגישת זום ובה כל אחת תוכל לשאול אותי מה שהיא רוצה ובאיזה נושא שהיא רוצה, מקצועי או אישי. ככה, במתנה. השיחה הייתה סגורה, כמובן, ונשלח