ערב פסח גם אצלך, כנראה. מקווה שבתוך הלחץ, הנקיון, ההספקים, את מפנה גם זמן לדברים החשובים באמת: מהי חירות בשבילי? איפה המצרים שבי? על איזו גאולה אני מתפללת, מלבד גאולת עמ"י כולה? מה זו גאולה, בשבילי? מה השתנה פסח הזה
ריח של פסח באוויר. מבקשת להזכיר לך כמה נקודות, שאולי שכחת, או אולי לא חשבת עליהם. לפני כן, קיבלתי כמה מיילים שטענו שהמייל האחרון היה מוזר, קטוע, או נכתב בלשון זכר. בדקתי ומצאתי שאכן יש כאלו שקיבלו מייל משובש, לא
אני זוכרת את השנים בהן הייתי גרושה בפעם הראשונה, ללא ילדים. ההורים כבר התבגרו ואחרי שכנועים רבים מאד של המשפחה הם ויתרו בצער רב לארח בביתם בחגי סוכות ופסח, והחלו לחגוג אותם אצל הילדים, אחיי או אחיותיי. ואני, "הגרושה", הייתה
כותבת אליך בזמן שחג פורים מתחיל אצלינו בירושלים, עיר הקודש. אני גרה ברחוב ראשי, מרכזי מאד, לכלל האוכלוסיות בעיר המגוונת שלי. גם החלונות הכפולים בבית לא מצליחים לאטום את הרעש שנכנס פנימה, של מוזיקה, של המונים שגודשים את הרחובות ומכוניות
שנה שעברה כתבתי אחר פורים פוסט חשוב עם טיפים לשנה הבאה. חוזרת ומביאה את הפוסט ההוא בשינויים רלוונטיים. הפעם אני נזכרת לפני פורים. מחיאות כפיים סוערות לי. מסתבר, שהדברים שכתבתי בשנים האחרונות בערב פורים, על כך שיום הפורים הוא יום
לפני 29 שנים, בת 14, ישבתי בחדר שלי בבית הוריי וכתבתי צוואה. הייתי אחרי חרם קשה מאד, השני בחיי. זה היה לפני עידן האינטרנט, ובטח לפני עידן הוואטספ וה"קבוצות" שמתאגדות כדי להשחית את חייו של הילד התורן שכולם אוהבים לשנוא.
לפני 11 שנים לקחתי סיכון משמעותי וקפצתי למים עמוקים מאד. עבדתי מהיד לפה, בלי לחיות ובלי יכולת לסגור את המינוס. כמובן שהיו דברים מורכבים הרבה יותר מהכנסות מול הוצאות, אבל זה לא לפוסט הזה, ולא עדיין. הבנתי שעם כל הכבוד
ביום חמישי, באמצע הלילה, חזרתי מחופשה ספונטנית בדובאי. אבל זה לא החלק החשוב ולא מה שהתכוונתי לכתוב עליו בפוסט הזה. רציתי להתמקד במה שהביא אותי לצאת לחופשה הזו. ב"ה אני בתקופה טובה, ועם הרבה התרגשות לקראת כמה פרוייקטים עסקיים שאני
בהמשך הפוסט – תובן הכותרת הדי מוזרה 🙂 יושבת מול הקובץ הפתוח ומנסה לסכם שבוע מורכב, אחד הקשוחים שחוויתי בשנים האחרונות. אני לא יכולה לפרט בו מידי הרבה כי מדובר בנושא שעוד לא החלטתי אם לחשוף אותו או לא, ולכן
זה אחד הפוסטים אולי הכי אדיוטים שכתבתי אי פעם אבל זה בלב שלי, ואולי זה יסביר לעוד כמה נשים רגעים שהן חוו ולא הבינו למה. טובי שלי ישן על 2 מזרנים דקים, מעוכים, שהגיע זמנם להיות בפח מזמן, אבל… אחת
השבת, זו הייתה השבת הראשונה אחרי שמדינת ישראל זזה כולה משעון קיץ לשעון חורף, וזה אומר שהשבת נכנסה בירושלים בשעה 4:14 דקות (ובשבת הבאה ב… 4:08 דקות!). זה גם אומר – להספיק את אותו הדבר (בכל זתא, 2 סעודות שבת,
איזה חג עברנו! איזו תקופה! "תקופת החגים" מאופיינת בהרבה מאד סימנים ייחודיים, והיא לא דומה לאף תקופה בשנה. יש בה הרבה מאד טוב ומרגש ומשפחתי וחם ודברים חדשים ומאכלים טעימים ורגעי התעלות וחיבור רוחניים, ויש בה גם הרבה קשיים של
קבלי ישירות למייל מאמרים חדשים הצטרפי כאן
