בארבעת עשורי-חיי יצא לי להתמודד עם אי אלו עניינים כאלו ואחרים. אני לא חושבת שאני היחידה ואני אף בטוחה שיש מי שמתמודדת עם קשיים הרבה הרבה הרבה יותר גדולים ממני. ההבדל הוא רק בכך שאני משתפת על חלקים מהם ורוב
החגים כבר מאחורינו והפוסט הזה אמור היה להישלח מיד בצאתם, אבל בעידן הקורונה, כשהכל משתבש, אני מרשה לעצמי להפיל עליה הכל, כולל פוסט שהיה כתוב ברובו, אבל, נו, הילדים בבית וזה… לפחות לא חיכיתי ל"אחרי החגים" הבאים, כמקובל, ושלחתי באיחור
"חג ההורים" התחיל בשבוע האחרון, לפחות ברוב ערי הארץ, מלבד הערים שהוטלו תחת סגר. בכל שנה אני מקפידה להכין לכל ילד וילדה מכתב אהבה ליום הראשון, שבו אני מאחלת לו או לה שנת לימודים שמחה, טובה ומוצלחת. ואף מילה על
בליל שבת, בזמן שולחן השבת, בעלי מספר לי שבפרשת השבוע הזכירו אותי. "נו", שאלתי. "איך בדיוק?" מבינה שהוא כבר הבין דבר מתוך דבר ובנה פירושים על גבי פירושים על איזה מדרש יפה שאני כנראה מאד יאהב. "השפת אמת כותב שעניין
השבוע נחגוג את ט"ו באב, חג האהבה. כל שנה מחדש אני מעלה פוסטים בנושא, הן מהמקום של מציאת הזוגיות והן מהמקום של זוגיות בפועל. כמה שאכתוב בנושא הזה, אני מרגישה שעוד לא כיסיתי 5% ממה שצריך להיאמר ולהגיע לידיעת הציבור.
התחלתי את היום הזה עקום. לא ישנתי כל הלילה כי לא הצלחתי להירדם הילדים התנהגו בבוקר זוועה, רבו על כל שטות ובכו מתי שאפשר מאמנת הכושר שלי הגיע ולא הבריזה, ואני ממש לא אוהבת לעשות כושר לאחר מכן הייתי חייבת
מפני מה נחרב בית שני? מפני שנאת חינם. אפשר לפתוח מילון כדי להביא הגדרה מדויקת למילה שנאה אבל אני חושבת שכולנו יודעות איך היא ושאר חברותיה מרגיש לנו בפנים. חשבתי על הביטוי הזה, שכולנו מדקלמות כבר מהגן, ועל המשמעות שלו.
חשבתי על מה לכתוב הפעם וזה היה מורכב. יש את הנושאים המקצועיים החשובים, אבל לא יכולתי להתעלם גם מענייני השעה, בזמן שנגיף קטן משתולל וגורם לכאוס מוחלט במדינה שהייתה לתפארת בגל הראשון והפכה לגן ילדים מבולבל בגל השני. עודני יושבת
את האמת, תכננתי לכתוב משהו אחר השבוע, אלא שאחרי התגובות שקיבלתי על פרסום הפוסט הזה בפייסבוק (מאות תגובות!), אני מבינה שהוא חשוב ושהוא צריך להגיע לעוד נשים יקרות. אז ערכתי קצת והוספתי מעט והנה, מגישה לכן רגע מרגש במיוחד עבורי
יום רביעי, ערב חג השבועות. 8 בבוקר. לאה ואני על קו 947 לכיוון פתח תקוה. יש לנו תור לייעוץ ספציפי שאני מחכה לו כבר כמעט שנה. חיכיתי מאד לתור הזה. הוא משמעותי מאד עבור לאה שלנו ועבורינו. בלילה כבר הכל
על מה אנחנו מקנאים ולמה? האם זה באמת היא, הוא, הכסף שלהם? הבית? הילדים המחונכים? בשבת האחרונה סופר על קורח ועדתו. פרשה מסעירה שמלמדת את כולנו את כוחה ההרסני של הקנאה. לא לחינם נכתב במסכת אבות כי "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין
השבוע דיברתי עם לקוחה בשיחה טלפונית. היא עובדת על הזוגיות שלה ושיתפה אותי ברעיון חדש שהיא נחשפה אליו בהרצאה דיגיטלית של הרב יצחק פנגר. מה התחדש לה? הרב פנגר הסביר שהרעיון של נתינה שמביאה לידי אהבה, זה שהאהבה היא של
קבלי ישירות למייל מאמרים חדשים הצטרפי כאן
