תוצאות חיפוש: לכל זמן ועט

ביום חמישי, באמצע הלילה, חזרתי מחופשה ספונטנית בדובאי. אבל זה לא החלק החשוב ולא מה שהתכוונתי לכתוב עליו בפוסט הזה. רציתי להתמקד במה שהביא אותי לצאת לחופשה הזו. ב"ה אני בתקופה טובה, ועם הרבה התרגשות לקראת כמה פרוייקטים עסקיים שאני

בהמשך הפוסט – תובן הכותרת הדי מוזרה 🙂 יושבת מול הקובץ הפתוח ומנסה לסכם שבוע מורכב, אחד הקשוחים שחוויתי בשנים האחרונות. אני לא יכולה לפרט בו מידי הרבה כי מדובר בנושא שעוד לא החלטתי אם לחשוף אותו או לא, ולכן

זה אחד הפוסטים אולי הכי אדיוטים שכתבתי אי פעם אבל זה בלב שלי, ואולי זה יסביר לעוד כמה נשים רגעים שהן חוו ולא הבינו למה. טובי שלי ישן על 2 מזרנים דקים, מעוכים, שהגיע זמנם להיות בפח מזמן, אבל… אחת

השבת, זו הייתה השבת הראשונה אחרי שמדינת ישראל זזה כולה משעון קיץ לשעון חורף, וזה אומר שהשבת נכנסה בירושלים בשעה 4:14 דקות (ובשבת הבאה ב… 4:08 דקות!). זה גם אומר – להספיק את אותו הדבר (בכל זתא, 2 סעודות שבת,

איזה חג עברנו! איזו תקופה! "תקופת החגים" מאופיינת בהרבה מאד סימנים ייחודיים, והיא לא דומה לאף תקופה בשנה. יש בה הרבה מאד טוב ומרגש ומשפחתי וחם ודברים חדשים ומאכלים טעימים ורגעי התעלות וחיבור רוחניים, ויש בה גם הרבה קשיים של

מוצאי יום כיפור ועוד שניה, ערב חג הסוכות. אני עוד לא התאוששתי מיום השנה לפריצת השנה הקשה ביותר של מדינת ישראל, 7.10. בשבוע בו כל ערוצי התקשורת למיניהם היו עסוקים בעדויות של אלו שנטבחו, אלו שניצלו, משפחות של השבויים והמשפחות

ראש השנה מאחורינו. ערב החג, שלישי בלילה, עקב כל עמ"י בדאגה אחרי 181 טילים בליסטיים שאירן שלחה אלינו, ובמקום לעמוד על יד הסירים או להכניס עוד עוגה לתנור, עמדנו או ישבנו במקלטים, בממדי"ם, בחדרי המדרגות, שוכבים על הכביש בצד הדרך,

המגזינון הראשון יוצא לדרך. "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" השם "על הדבש ועל העוקץ" (ויש שכיוונו ל"על האומץ") נבחר משום שהוא הוצע על ידי עשרות נשים!!! שהחליטו שהוא תפור עלי, כי יש בו גם וגם, בדיוק מה שאני משתפת. אם

4 ימים מעכשיו, וראש השנה בפתח. אני משאירה את הגדולים והגדולות ממני לדבר על מעלת הימים האלו ועל ההזדמנות המדהימה שיש לנו פעם בשנה, הזדמנות לתקן הכל ולהתחיל מהתחלה. בדיוור הזה אני רוצה להתייחס לדברים "הקטנים" איתם אנחנו יכולים להגיע

שימי לב לסוף המייל: הפתעה השבוע אי"ה ימלאו לי 42 שנים. באופן כללי, וכמו שכבר כתבתי לאורך השנים, אני אף פעם לא עושה עסק מיומולדת. מלבד ההשתדלות שלי להגיע לכותל, לקבר רחל, או רשב"י במירון, ולנצל את היום הגדול לתפילה,

איך התחילה אצלך השנה? מקווה שבטוב. (אצלי, כבר בבוקר, כוס חלב שלמה נשפכה על החצאית החדשה של מלי וכל הריצפה במטבח הפכה לדבק, פסיעות דביקות ושחורות ברחבי הבית. כיף). מקווה, כי יש בשנה הארורה הזו כל כך הרבה משפחות שלא

אני קובעת עם טובי באיזו שעה נפגש בתחנת האוטובוס של קו 402, מירושלים לבני ברק. אחיין שלי מתחתן ואנחנו נערכים לחתונה. הוא מגיע מהמתיבתא (קדם-ישיבה) והבנות ואני מהבית. כולנו לבושים חגיגי. כמו שעון, טובי מתייצב בזמן שקבענו. "אמא, ליד מי